תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
A PSALM OF ASAPH. Surely God [is] good to Israel, to the clean of heart. And I—as a little thing, My feet have been turned aside,
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
As nothing, my steps have slipped, For I have been envious of the boastful,
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
I see the peace of the wicked, That there are no bands at their death,
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
And their might [is] firm.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
They are not in the misery of mortals, And they are not plagued with common men.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
Therefore pride has encircled them, Violence covers them as a dress.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
Their eye has come out from fat. The imaginations of the heart transgressed;
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
They do corruptly, And they speak in the wickedness of oppression, They speak from on high.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
They have set their mouth in the heavens, And their tongue walks in the earth.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
Therefore His people return here, And waters of fullness are wrung out to them.
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
And they have said, “How has God known? And is there knowledge in the Most High?”
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Behold, these [are] the wicked and easy ones of the age, They have increased strength.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Only—a vain thing! I have purified my heart, And I wash my hands in innocence,
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
And I am plagued all the day, And my reproof—every morning.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
If I have said, “I recount thus,” Behold, I have deceived a generation of Your sons.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
And I think to know this, It [is] perverseness in my eyes,
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
Until I come into the sanctuaries of God, I attend to their latter end.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Surely You set them in slippery places, You have caused them to fall to desolations.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
How they have become a desolation as in a moment, They have been ended—consumed from terrors.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
As a dream from awakening, O Lord, In awaking, You despise their image.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
For my heart shows itself violent, And my reins prick themselves,
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
And I am brutish, and do not know. I have been a beast with You.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
And I [am] continually with You, You have laid hold on my right hand.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
You lead me with Your counsel, And after, receive me [to] glory.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Whom do I have in the heavens? And none have I desired in earth [besides] You.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
My flesh and my heart have been consumed, God [is] the rock of my heart and my portion for all time.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
For behold, those far from You perish, You have cut off everyone, Who is going whoring from You.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
And [the] nearness of God to me [is] good, I have placed my refuge in Lord YHWH, To recount all Your works!
