תהילים 73
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ | 1 |
A Psalm of Asaph. Surely God is good to Israel, to those who are pure in heart.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ | 2 |
But as for me, my feet had almost stumbled; my steps had nearly slipped.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ | 3 |
For I envied the arrogant when I saw the prosperity of the wicked.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ | 4 |
They have no struggle in their death; their bodies are well-fed.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ | 5 |
They are free of the burdens others carry; they are not afflicted like other men.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ | 6 |
Therefore pride is their necklace; a garment of violence covers them.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ | 7 |
From their prosperity proceeds iniquity; the imaginations of their hearts run wild.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ | 8 |
They mock and speak with malice; with arrogance they threaten oppression.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ | 9 |
They set their mouths against the heavens, and their tongues strut across the earth.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ | 10 |
So their people return to this place and drink up waters in abundance.
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ | 11 |
The wicked say, “How can God know? Does the Most High have knowledge?”
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ | 12 |
Behold, these are the wicked— always carefree as they increase their wealth.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ | 13 |
Surely in vain I have kept my heart pure; in innocence I have washed my hands.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ | 14 |
For I am afflicted all day long and punished every morning.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ | 15 |
If I had said, “I will speak this way,” then I would have betrayed Your children.
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ | 16 |
When I tried to understand all this, it was troublesome in my sight
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ | 17 |
until I entered God’s sanctuary; then I discerned their end.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ | 18 |
Surely You set them on slick ground; You cast them down into ruin.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ | 19 |
How suddenly they are laid waste, completely swept away by terrors!
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ | 20 |
Like one waking from a dream, so You, O Lord, awaken and despise their form.
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ | 21 |
When my heart was grieved and I was pierced within,
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ | 22 |
I was senseless and ignorant; I was a brute beast before You.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ | 23 |
Yet I am always with You; You hold my right hand.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ | 24 |
You guide me with Your counsel, and later receive me in glory.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ | 25 |
Whom have I in heaven but You? And on earth I desire no one besides You.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ | 26 |
My flesh and my heart may fail, but God is the strength of my heart and my portion forever.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ | 27 |
Those far from You will surely perish; You destroy all who are unfaithful to You.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ | 28 |
But as for me, it is good to draw near to God. I have made the Lord GOD my refuge, that I may proclaim all Your works.
