תהילים 71
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
Herre, jag förtröstar uppå dig, låt mig aldrig på skam komma.
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
Fräls mig genom dina rättfärdighet, och hjelp mig ut; böj din öron till mig, och hjelp mig.
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Var mig en stark tröst, dit jag alltid fly må, du som lofvat hafver att hjelpa mig; ty du äst min klippa och min borg.
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Min Gud, hjelp mig utu dens ogudaktigas hand, utu dens orättfärdigas och tyrannens hand.
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
Ty du äst min tillflykt, Herre, Herre; mitt hopp allt ifrå minom ungdom.
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
Uppå dig hafver jag förlåtit mig, allt ifrå moderlifvet; du hafver dragit mig utu mine moders lif; min berömmelse är alltid af dig.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
Jag är för mångom ett vidunder; men du äst min starka tröst.
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Låt min mun full vara af ditt lof och pris dagliga dags.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Förkasta mig icke uti min ålderdom; öfvergif mig icke, när jag svag varder.
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
Ty mine fiender tala emot mig, och de som efter mina själ vakta, de rådslå tillhopa;
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
Och säga: Gud hafver öfvergifvit honom; jager efter, och griper honom; ty der är ingen hjelpare.
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
Gud, var icke långt borto ifrå mig; min Gud, skynda dig till att hjelpa mig.
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Skämme sig och förgås, de som emot mine själ äro; varde med skam och hån öfvertäckte, de som mitt värsta söka.
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
Men jag vill alltid bida, och vill alltid föröka ditt lof.
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
Min mun skall förkunna dina rättfärdighet, dagliga dags dina salighet, den jag icke alla räkna kan.
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
Jag går i Herrans, Herrans kraft; jag prisar dina rättfärdighet, ja, din allena.
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
Gud, du hafver lärt mig af min ungdom; derföre förkunnar jag ännu din under.
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
Ock förlåt mig icke, Gud, i ålderdomen, när jag grå varder; tilldess jag förkunnar din arm barnabarnom, och dina magt allom dem som komma skola.
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
Gud, din rättfärdighet är hög, du som stor ting gör. Gud, ho är dig lik?
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
Ty du låter mig förfara mycken och stor ångest, och gör mig åter lefvande; och hemtar mig åter upp utu jordenes djup.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
Du gör mig ganska storan, och styrker mig igen.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
Så tackar jag ock dig med psaltarespel, för dina trofasthet, min Gud. Jag lofsjunger dig på harpor, du Helige i Israel.
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
Mine läppar och min själ, som du förlöst hafver, äro glade, och lofsjunga dig.
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Ock talar min tunga dagliga dags om dina rättfärdighet; ty skämma måga sig, och på skam komma, de som mitt värsta söka.
