< תהילים 71 >
בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
Bei dir, o Jahwe, hab ich Zuflucht gesucht, / Laß mich nimmer zuschanden werden!
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
In deiner Treue rette mich und mache mich frei, / Neige dein Ohr zu mir und schaffe mir Heil!
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Sei mir ein schützender Fels, zu dem ich beständig fliehen kann! / Du hast ja beschlossen, mir Heil zu erweisen; / Denn mein Fels, meine Burg bist du.
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Mein Gott, errette mich aus des Frevlers Hand, / Aus der Faust des Schurken und Drängers!
כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
Du bist ja meine Hoffnung, Adonái Jahwe, / Auf den ich vertraue von Kindheit an.
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
Du bist meine Stütze seit meiner Geburt, / Aus dem Mutterschoß hast du mich gelöst. / Dir gilt mein Loblied beständig.
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
Ein Wunder bin ich für viele, / Meine starke Zuflucht aber bist du.
ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Mein Mund soll sich füllen mit deinem Lob, / Dich soll er immerdar rühmen.
אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Verwirf mich nicht, wenn das Alter kommt; / Schwindet die Kraft mir, verlaß mich nicht!
כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
Schon reden ja meine Feinde von mir, / Und die mein Leben belauern beraten zusammen.
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
Sie sprechen: "Gott hat ihn verlassen, / Verfolgt und greift ihn! Es rettet ihn keiner."
אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
Elohim, sei du nicht ferne von mir; / Mein Gott, eile mir zu Hilfe!
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Zuschanden werden, hinschwinden laß meine Widersacher! / In Schimpf und Schande laß alle sich hüllen, / Die da mein Unglück suchen!
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
Ich aber will (dein) beständig harren / Und all dein Lob vermehren.
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
Mein Mund soll deine Gerechtigkeit künden, / Allzeit dein Heil; denn ich kann sie nicht zählen.
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
Kundmachen will ich die mächtigen Taten Adonái Jahwes, / Will preisen deine Gerechtigkeit allein.
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
Elohim, du hast mich gelehrt von Jugend auf, / Und deine Wunder verkünd ich bis jetzt.
וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
So verlaß mich auch nicht, Elohim, wenn das Alter kommt mit dem Silberhaar, / Bis ich deinen Namen der Nachwelt verkünde / Und allen Kommenden die Kraft!
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
Deine Gerechtigkeit, Elohim, reicht bis zur Wolkenhöhe, / Der du so Großes getan. / Elohim, wer ist dir gleich?
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
Du hast uns erleben lassen viel Not und Leid, / Aber du wirst uns auch wieder erfreuen mit Lebensglück / Und aus der Erde Tiefen uns wieder erheben.
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
Du wirst meine Hoheit mehren / Und mich wiederum trösten.
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
Auch ich will dich preisen mit Harfenklang / Für deine Treue, mein Gott; / Auf der Zither will ich dir spielen, / Du Heiliger Israels.
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
Meine Lippen jauchzen, wenn ich dir spiele, / Und meine Seele, die du erlöst.
גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Auch meine Zunge soll allzeit künden deine Gerechtigkeit; / Denn beschämt, enttäuscht sind sie, die mein Unglück suchen.