תהילים 71

1 בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃

Bei dir, o Jahwe, hab ich Zuflucht gesucht, / Laß mich nimmer zuschanden werden!

2 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃

In deiner Treue rette mich und mache mich frei, / Neige dein Ohr zu mir und schaffe mir Heil!

3 היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃

Sei mir ein schützender Fels, zu dem ich beständig fliehen kann! / Du hast ja beschlossen, mir Heil zu erweisen; / Denn mein Fels, meine Burg bist du.

4 אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃

Mein Gott, errette mich aus des Frevlers Hand, / Aus der Faust des Schurken und Drängers!

5 כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃

Du bist ja meine Hoffnung, Adonái Jahwe, / Auf den ich vertraue von Kindheit an.

6 עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

Du bist meine Stütze seit meiner Geburt, / Aus dem Mutterschoß hast du mich gelöst. / Dir gilt mein Loblied beständig.

7 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃

Ein Wunder bin ich für viele, / Meine starke Zuflucht aber bist du.

8 ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃

Mein Mund soll sich füllen mit deinem Lob, / Dich soll er immerdar rühmen.

9 אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃

Verwirf mich nicht, wenn das Alter kommt; / Schwindet die Kraft mir, verlaß mich nicht!

10 כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

Schon reden ja meine Feinde von mir, / Und die mein Leben belauern beraten zusammen.

11 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃

Sie sprechen: "Gott hat ihn verlassen, / Verfolgt und greift ihn! Es rettet ihn keiner."

12 אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃

Elohim, sei du nicht ferne von mir; / Mein Gott, eile mir zu Hilfe!

13 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

Zuschanden werden, hinschwinden laß meine Widersacher! / In Schimpf und Schande laß alle sich hüllen, / Die da mein Unglück suchen!

14 ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃

Ich aber will (dein) beständig harren / Und all dein Lob vermehren.

15 פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

Mein Mund soll deine Gerechtigkeit künden, / Allzeit dein Heil; denn ich kann sie nicht zählen.

16 אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃

Kundmachen will ich die mächtigen Taten Adonái Jahwes, / Will preisen deine Gerechtigkeit allein.

17 אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃

Elohim, du hast mich gelehrt von Jugend auf, / Und deine Wunder verkünd ich bis jetzt.

18 וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

So verlaß mich auch nicht, Elohim, wenn das Alter kommt mit dem Silberhaar, / Bis ich deinen Namen der Nachwelt verkünde / Und allen Kommenden die Kraft!

19 וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃

Deine Gerechtigkeit, Elohim, reicht bis zur Wolkenhöhe, / Der du so Großes getan. / Elohim, wer ist dir gleich?

20 אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

Du hast uns erleben lassen viel Not und Leid, / Aber du wirst uns auch wieder erfreuen mit Lebensglück / Und aus der Erde Tiefen uns wieder erheben.

21 תרב גדלתי ותסב תנחמני׃

Du wirst meine Hoheit mehren / Und mich wiederum trösten.

22 גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃

Auch ich will dich preisen mit Harfenklang / Für deine Treue, mein Gott; / Auf der Zither will ich dir spielen, / Du Heiliger Israels.

23 תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃

Meine Lippen jauchzen, wenn ich dir spiele, / Und meine Seele, die du erlöst.

24 גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃

Auch meine Zunge soll allzeit künden deine Gerechtigkeit; / Denn beschämt, enttäuscht sind sie, die mein Unglück suchen.