תהילים 71

1 בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃

In thee, O Yahweh, have I sought refuge, May I not be ashamed unto times age-abiding:

2 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃

In thy righteousness, wilt thou rescue me, and deliver me, Incline unto me thine ear, and save me:

3 היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃

Be thou unto me, a Rock to dwell in, a Place of Security, To save me, For, my mountain crag and my stronghold, thou art.

4 אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃

Oh my God, deliver me, From the hand of the lawless one, From the clutch of the perverse and ruthless one;

5 כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃

For, thou, art my hope, My Lord, Yahweh, My confidence from my youthful days:

6 עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

Upon thee, have I stayed myself from birth, Thou art he that severed me, from the body of my mother, Of thee, shall be my praise—continually.

7 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃

A very wonder, have I been unto many, Seeing that, thou, hast been my strong refuge,

8 ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃

My mouth shall be filled with, thy praise, All the day, with thy splendour.

9 אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃

Do not cast me off in the time of old age, When my vigour faileth, do not forsake me;

10 כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

For mine enemies have spoken of me, And, they who watch for my life, have taken counsel together;

11 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃

Saying, God, hath forsaken him, Pursue and take him, For there is none to rescue.

12 אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃

O God, be not far from me, O my God, to help me, make haste!

13 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

Let them be ashamed—be consumed, Who are assailing my life, —Let them be covered with reproach and confusion, Who are seeking my hurt.

14 ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃

But, I, continually will hope, And will add to all thy praise;

15 פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

My mouth, shall relate thy righteousness, All the day, thy deliverance, For I know not the numbers.

16 אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃

I will enter into the mighty doings of My Lord—Yahweh, I will make mention of thy righteousness—thine alone.

17 אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃

O God, thou hast taught me from my youthful days, And, hitherto, have I been wont to tell of thy wonders;

18 וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

Even now, therefore, that I am old and grayheaded, O God, do not forsake me, —Until I tell of thine arm unto a [new] generation, Unto every one that is to come, thy might;

19 וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃

And, as for thy righteousness, O God, up on high, Wherein thou hast wrought great things, O God! who is like unto thee?

20 אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

Thou who hast let us see many distresses and misfortunes, Wilt again bring us to life, And, out of the resounding depths of the earth, wilt again raise us up;

21 תרב גדלתי ותסב תנחמני׃

Thou wilt increase my greatness, And, on every side, wilt comfort me.

22 גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃

I also, will praise thee by the aid of a harp, Thy faithfulness, O my God, —I will make music unto thee with a lyre, Thou holy one of Israel;

23 תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃

My lips shall make a joyful noise, When I make music unto thee, And my soul which thou hast ransomed;

24 גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃

Even my tongue, all the day, shall softly utter thy righteousness, For they have turned pale—for they have blushed, Who were seeking my hurt.