< תהילים 71 >
בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
In you, O Lord, I take refuge, let me never be put to shame.
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
In your faithfulness save me and rescue me, bend your ear to me and save me.
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Be to me a rock of defence, a fortified house, to save me; for my rock and my fortress are you.
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Save me, my God, from the hand of the wicked, from the grasp of the unjust and cruel.
כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
For you, Lord, are my hope, in whom from my youth I have trusted.
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
On you have I leaned from my birth; from my mother’s womb it was you who did draw me. In you is my hope evermore.
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
I have been as a wonder to many, for you are my refuge and strength.
ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
All the day long my mouth is filled with your praise and your glory.
אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Cast me not off in the time of old age; when my strength is spent, forsake me not.
כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
For my foes whisper against me, they who watch me take counsel together;
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
‘God has left him,’ they say: ‘pursue and seize him, for he is helpless.’
אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
O God, be not far from me, haste, O my God, to my help.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Put my foes to shame and dishonour, with insult and shame be they covered.
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
But I will never stop hoping, and more and yet more will I praise you.
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
All the day long shall my mouth tell your faithfulness and your salvation, though I know not how they may be counted.
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
I will tell of the might of the Lord, and your faithfulness praise, you alone.
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
You have taught me, O God, from my youth, and till now have I told of your wonders.
וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
Even in old age and grey hair, O God, do not forsake me. Still would I tell of your might unto all generations to come.
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
Your power and your justice, O God, extend as far as the heavens: for great are the things you have done. Who is like you, O God?
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
You have caused us to see troubles many, but you will revive us again. From the depths of the earth you will bring me up again.
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
You will multiply my greatness, and comfort me again.
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
So with harp I will praise you, and your faithfulness, O my God; and make music to you on the lyre, O you Holy One of Israel.
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
My lips shall ring out their joy, my mouth shall sing praises to you; all of me, which you have redeemed.
גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Yes, all the day long shall my tongue utter your righteousness; for ashamed and confounded are they who were seeking my hurt.