< תהילים 71 >
בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
In thee, O LORD! do I put my trust! Let me never be put to shame!
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
In thy goodness deliver and rescue me; Incline thine ear to me, and save me!
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Be thou the rock of my abode, where I may continually resort! Thou hast granted me deliverance; For thou art my rock and my fortress!
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Save me, O my God! from the hand of the wicked, -From the hand of the unjust and cruel!
כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
For thou art my hope, O Lord Jehovah! Thou hast been my trust from my youth!
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
Upon thee have I leaned from my birth; From my earliest breath thou hast been my support; My song hath been continually of thee!
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
I am a wonder to many, But thou art my strong refuge.
ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Let my mouth be filled with thy praise; Yea, all the day long, with thy glory.
אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Cast me not off in mine old age; Forsake me not, When my strength faileth!
כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
For my enemies speak against me, And they who lay wait for my life consult together:
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
“God,” say they, “hath forsaken him; Pursue and seize him; for he hath none to deliver him!”
אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
O God! be not far from me! Come speedily to mine aid, O my God!
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Let them perish with shame who are my enemies; Let them be covered with contempt and dishonor who seek my hurt!
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
But I will hope continually; I shall yet praise thee more and more.
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
My mouth shall speak of thy goodness, —Of thy sure protection all the day long; For thy mercies are more than I can number.
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
I will celebrate thy mighty deeds, O Lord Jehovah! I will make mention of thy goodness, of thine only!
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
O God! thou hast taught me from my youth, And thus far have I declared thy wondrous deeds;
וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
And now, when I am old and gray-headed, O God! forsake me not, Until I make known thine arm to the next generation, -Thy mighty power to all that are to come!
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
For thy goodness, O God! reacheth to the heavens; Wonderful things doest thou! O God! who is like unto thee?
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
Thou hast suffered us to see great and grievous troubles; Thou wilt again give us life, And wilt bring us back from the depths of the earth!
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
Thou wilt increase my greatness; Thou wilt again comfort me!
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
Then will I praise thee with the psaltery; Even thy faithfulness, O my God! To thee will I sing with the harp, O Holy One of Israel!
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
My lips shall rejoice, when I sing to thee; And my soul, which thou hast redeemed from death;
גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
My tongue also shall continually speak of thy righteousness: For all who seek my hurt are brought to shame and confounded.