< תהילים 71 >
בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
By David, [a Psalm sung by] the sons of Jonadab, and the first that were taken captive. O Lord, I have hoped in you: let me never be put to shame.
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
In your righteousness deliver me and rescue me: incline your ear to me, and save me.
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Be to me a protecting God, and a strong hold to save me: for you are my fortress and my refuge.
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Deliver me, O my God, from the hand of the sinner, from the hand of the transgressor and unjust man.
כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
For you are my support, O Lord; O Lord, [you are] my hope from my youth.
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
On you have I been stayed from the womb: from the belly of my mother you are my protector: of you is my praise continually.
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
I am become as it were a wonder to many: but you are [my] strong helper.
ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Let my mouth be filled with praise, that I may hymn your glory, [and] your majesty all the day.
אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Cast me not off at the time of old age; forsake me not when my strength fails.
כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
For mine enemies have spoken against me; and they that lay wait for my soul have taken counsel together,
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
saying, God has forsaken him: persecute you and take him; for there is none to deliver [him].
אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
O God, go not far from me, O my God, draw near to my help.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Let those that plot against my soul be ashamed and utterly fail: let those that seek my hurt be clothed with shame and dishonor.
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
But I will hope continually, and will praise you more and more.
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
My mouth shall declare your righteousness openly, [and] your salvation all the day; for I am not acquainted with the affairs [of men].
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
I will go on in the might of the Lord: O Lord, I will make mention of your righteousness only.
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
O God, you have taught me from my youth, and until now will I declare your wonders;
וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
even until I am old and advanced in years. O God, forsake me not; until I shall have declared your arm to all the generation that is to come:
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
even your power and your righteousness, O God, up to the highest [heavens, even] the mighty works which you has done: O God, who is like to you?
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
What afflictions many and sore have you showed me! yet you did turn and quicken me, and brought me again from the depths of the earth.
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
You did multiply your righteousness, and did turn and comfort me, and brought me again out of the depths of the earth.
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
I will also therefore give thanks to you, O God, [because of] your truth, on an instrument of psalmody: I will sing psalms to you on the harp, O Holy One of Israel.
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
My lips shall rejoice when I sing to you; and my soul, which you have redeemed.
גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Moreover also my tongue shall dwell all the day upon your righteousness; when they shall be ashamed and confounded that seek my hurt.