< תהילים 71 >
בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
A psalm for David. Of the sons of Jonadab, and the former captives. In thee, O Lord, I have hoped, let me never be put to confusion:
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
Deliver me in thy justice, and rescue me. Incline thy ear unto me, and save me.
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Be thou unto me a God, a protector, and a place of strength: that thou mayst make me safe. For thou art my firmament and my refuge.
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Deliver me, O my God, out of the hand of the sinner, and out of the hand of the transgressor of the law and of the unjust.
כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
For thou art my patience, O Lord: my hope, O Lord, from my youth;
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
By thee have I been confirmed from the womb: from my mother’s womb thou art my protector. Of thee shall I continually sing:
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
I run become unto many as a wonder, but thou art a strong helper.
ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Let my mouth be filled with praise, that I may sing thy glory; thy greatness all the day long.
אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Cast me not off in the time of old age: when my strength shall fail, do not thou forsake me.
כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
For my enemies have spoken against me; and they that watched my soul have consulted together,
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
Saying: God hath forsaken him: pursue and take him, for there is none to deliver him.
אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
O God, be not thou far from me: O my God, make haste to my help.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Let them be confounded and come to nothing that detract my soul; let them be covered with confusion and shame that seek my hurt.
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
But I will always hope; and will add to all thy praise.
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
My mouth shall shew forth thy justice; thy salvation all the day long. Because I have not known learning,
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
I will enter into the powers of the Lord: O Lord, I will be mindful of thy justice alone.
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
Thou hast taught me, O God, from my youth: and till now I will declare thy wonderful works.
וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
And unto old age and grey hairs: O God, forsake me not, Until I shew forth thy arm to all the generation that is to come: Thy power,
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
And thy justice, O God, even to the highest great things thou hast done: O God, who is like to thee?
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
How great troubles hast thou shewn me, many and grievous: and turning thou hast brought me to life, and hast brought me back again from the depths of the earth:
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
Thou hast multiplied thy magnificence; and turning to me thou hast comforted me.
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
For I will also confess to thee thy truth with the instruments of psaltery: O God, I will sing to thee with the harp, thou holy one of Israel.
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
My lips shall greatly rejoice, when I shall sing to thee; and my soul which thou hast redeemed.
גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Yea and my tongue shall meditate on thy justice all the day; when they shall be confounded and put to shame that seek evils to me.