תהילים 71
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
HERRE, jeg lider på dig, lad mig aldrig i evighed skuffes.
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
Frels mig og udfri mig i din Retfærdighed, du bøjede dit Øre til mig;
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
red mig og vær mig en Tilflugtsklippe, en Klippeborg til min Frelse; thi du er min Klippe og Borg!
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Min Gud, fri mig ud af gudløses Hånd, af Niddings og Voldsmands Kløer;
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
thi du er mit Håb, o Herre! Fra min Ungdom var HERREN min Tillid;
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
fra Moders Skød har jeg støttet mig til dig, min Forsørger var du fra Moders Liv, dig gælder altid min Lovsang.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
For mange står jeg som mærket af Gud, men du er min stærke Tilflugt;
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
min Mund er fuld af din Lovsang, af din Ære Dagen lang.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Forkast mig ikke i Alderdommens Tid og svigt mig ikke, nu Kraften svinder;
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
thi mine Fjender taler om mig, de der lurer på min Sjæl, holder Råd:
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
"Gud har svigtet ham! Efter ham! Grib ham, thi ingen frelser!"
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
Gud, hold dig ikke borte fra mig, il mig til Hjælp, min Gud;
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
lad dem blive til Skam og Skændsel, dem, der står mig imod, lad dem hylles i Spot og Spe, dem, der vil mig ondt!
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
Men jeg, jeg vil altid håbe, blive ved at istemme din Pris;
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
min Mund skal vidne om din Retfærd, om din Frelse Dagen lang; thi jeg kender ej Ende derpå.
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
Jeg vil minde om den Herre HERRENs Vælde, lovsynge din Retfærd, kun den alene.
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
Gud, du har vejledt mig fra min Ungdom af, dine Undere har jeg forkyndt til nu;
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
indtil Alderdommens Tid og de grånende Hår svigte du mig ikke, o Gud. End skal jeg prise din Arm for alle kommende Slægter.
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
Din Vælde og din Retfærdighed når til Himlen, o Gud; du, som øvede store Ting, hvo er din Lige, Gud?
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
Du, som lod os skue mange fold Trængsel og Nød, du kalder os atter til Live og drager os atter af Jordens Dyb;
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
du vil øge min Storhed og atter trøste mig.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
Til Gengæld vil jeg til Harpespil prise din Trofasthed, min Gud, lege på Citer for dig, du Israels Hellige;
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
juble skal mine Læber - ja, jeg vil lovsynge dig og min Sjæl, som du udløste;
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
også min Tunge skal Dagen igennem forkynde din Retfærd, thi Skam og Skændsel får de, som vil mig ilde.
