< תהילים 71 >
בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ | 1 |
V tebeť, Hospodine, doufám, nechť nejsem zahanben na věky.
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ | 2 |
Vedlé spravedlnosti své vytrhni mne, a vyprosť mne; nakloň ke mně ucha svého, a spas mne.
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ | 3 |
Budiž mi skalou obydlí, na niž bych ustavičně utíkal; přikázal jsi ostříhati mne, nebo skála má i pevnost má ty jsi.
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ | 4 |
Bože můj, vytrhni mne z ruky bezbožníka, z ruky převráceného a násilníka.
כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ | 5 |
Nebo ty jsi má naděje, Pane; Hospodine, v tebeť doufám od své mladosti.
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ | 6 |
Na tebe jsem zpolehl hned od života, z břicha matky mé ty jsi mne vyvedl, v tobě jest chvála má vždycky.
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ | 7 |
Jako zázrak byl jsem mnohým, a však ty jsi mé silné doufání.
ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ | 8 |
Ó ať jsou naplněna ústa má chválením tebe, přes celý den slavením tebe.
אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ | 9 |
Nezamítejž mne v věku starosti; když zhyne síla má, neopouštějž mne.
כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ | 10 |
Nebo mluvili nepřátelé moji proti mně, a ti, jenž střehou duše mé, radili se spolu,
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ | 11 |
Pravíce: Bůh jej opustil, hoňte a popadněte jej, nebo kdo by ho vytrhl, není žádného.
אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ | 12 |
Bože, nevzdalujž se ode mne, Bože můj, přispějž mi na pomoc.
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ | 13 |
Nechť jsou zahanbeni, a zhynou protivníci duše mé; přikryti buďte lehkostí a hanbou, kteříž hledají pádu mého.
ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ | 14 |
Já pak ustavičně čekati, a vždy víc a víc tě chváliti budu.
פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ | 15 |
Ústa má budou vypravovati spravedlnost tvou, každého dne spasení tvé, ačkoli mu počtu nevím.
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ | 16 |
Přistoupě k všelijaké moci Panovníka Hospodina, připomínati budu tvou vlastní spravedlnost.
אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ | 17 |
Bože, učinil jsi mne od mladosti mé, a až po dnes vypravuji o divných činech tvých.
וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ | 18 |
Protož také i do starosti a šedin, Bože, neopouštěj mne, až v známost uvedu rámě tvé tomuto věku, a všechněm potomkům sílu tvou.
וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ | 19 |
Nebo spravedlnost tvá, Bože, vyvýšená jest, provodíš zajisté věci veliké. Bože, kdo jest podobný tobě?
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ | 20 |
Kterýž ač jsi mi dal okusiti úzkostí velikých a hrozných, však zase k životu navrátíš mne, a z propastí země zase mne vyzdvihneš.
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ | 21 |
Rozmnožíš důstojnost mou, a zase utěšíš mne.
גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ | 22 |
I jáť také budu tě slaviti na nástroji hudebném, i pravdu tvou, Bože můj; žalmy tobě zpívati budu na harfě, ó svatý Izraelský.
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ | 23 |
Plésati budou rtové moji, když žalmy zpívati budu tobě, i duše má, kterouž jsi vykoupil.
גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ | 24 |
Nadto i jazyk můj každý den vypravovati bude spravedlnost tvou; nebo se zastyděti a zahanbiti musili ti, jenž mého pádu hledali.