תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
Al Músico principal: sobre Sosannim: Salmo de David. SÁLVAME, oh Dios, porque las aguas han entrado hasta el alma.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
Estoy hundido en cieno profundo, donde no hay pie: he venido á abismos de aguas, y la corriente me ha anegado.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
Cansado estoy de llamar; mi garganta se ha enronquecido; han desfallecido mis ojos esperando á mi Dios.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Hanse aumentado más que los cabellos de mi cabeza los que me aborrecen sin causa; hanse fortalecido mis enemigos, los que me destruyen sin por qué: he venido pues á pagar lo que no he tomado.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
Dios, tú sabes mi locura; y mis delitos no te son ocultos.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
No sean avergonzados por mi causa los que te esperan, oh Señor Jehová de los ejércitos; no sean confusos por mí los que te buscan, oh Dios de Israel.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Porque por amor de ti he sufrido afrenta; confusión ha cubierto mi rostro.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
He sido extrañado de mis hermanos, y extraño á los hijos de mi madre.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
Porque me consumió el celo de tu casa; y los denuestos de los que te vituperaban, cayeron sobre mí.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
Y lloré [afligiendo] con ayuno mi alma; y esto me ha sido por afrenta.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
Puse además saco por mi vestido; y vine á serles por proverbio.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Hablaban contra mí los que se sentaban á la puerta, y [me zaherían] en las canciones de los bebedores de sidra.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Empero yo [enderezaba] mi oración á ti, oh Jehová, al tiempo de [tu] buena voluntad: oh Dios, por la multitud de tu misericordia, por la verdad de tu salud, óyeme.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Sácame del lodo, y no sea yo sumergido: sea yo libertado de los que me aborrecen, y del profundo de las aguas.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
No me anegue el ímpetu de las aguas, ni me suerba la hondura, ni el pozo cierre sobre mí su boca.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Oyeme, Jehová, porque apacible es tu misericordia; mírame conforme á la multitud de tus miseraciones.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Y no escondas tu rostro de tu siervo; porque estoy angustiado; apresúrate, óyeme.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Acércate á mi alma, redímela: líbrame á causa de mis enemigos.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Tú sabes mi afrenta, y mi confusión, y mi oprobio: delante de ti están todos mis enemigos.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
La afrenta ha quebrantado mi corazón, y estoy acongojado: y esperé quien se compadeciese de [mí], y no lo hubo: y consoladores, y ninguno hallé.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Pusiéronme además hiel por comida, y en mi sed me dieron á beber vinagre.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Sea su mesa delante de ellos por lazo, y [lo que es] para bien por tropiezo.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Sean oscurecidos sus ojos para ver, y haz siempre titubear sus lomos.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Derrama sobre ellos tu ira, y el furor de tu enojo los alcance.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Sea su palacio asolado: en sus tiendas no haya morador.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Porque persiguieron al que tú heriste; y cuentan del dolor de los que tú llagaste.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Pon maldad sobre su maldad, y no entren en tu justicia.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Sean raídos del libro de los vivientes, y no sean escritos con los justos.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Y yo afligido y dolorido, tu salud, oh Dios, me defenderá.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Alabaré yo el nombre de Dios con cántico, ensalzarélo con alabanza.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Y agradará á Jehová más que [sacrificio] de buey, ó becerro que echa cuernos y uñas.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Veránlo los humildes, y se gozarán; buscad á Dios, y vivirá vuestro corazón.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Porque Jehová oye á los menesterosos, y no menosprecia á sus prisioneros.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Alábenlo los cielos y la tierra, los mares, y todo lo que se mueve en ellos.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Porque Dios guardará á Sión, y reedificará las ciudades de Judá; y habitarán allí, y la poseerán.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
Y la simiente de sus siervos la heredará, y los que aman su nombre habitarán en ella.
