תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
In finem, pro iis, qui commutabuntur, David. Salvum me fac Deus: quoniam intraverunt aquæ usque ad animam meam.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
Infixus sum in limo profundi: et non est substantia. Veni in altitudinem maris: et tempestas demersit me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
Laboravi clamans, raucæ factæ sunt fauces meæ: defecerunt oculi mei, dum spero in Deum meum.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Multiplicati sunt super capillos capitis mei, qui oderunt me gratis. Confortati sunt qui persecuti sunt me inimici mei iniuste: quæ non rapui, tunc exolvebam.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
Deus tu scis insipientiam meam: et delicta mea a te non sunt abscondita.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Non erubescant in me qui expectant te Domine, Domine virtutum. Non confundantur super me qui quærunt te, Deus Israel.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Quoniam propter te sustinui opprobrium: operuit confusio faciem meam.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
Extraneus factus sum fratribus meis, et peregrinus filiis matris meæ.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
Quoniam zelus domus tuæ comedit me: et opprobria exprobrantium tibi, ceciderunt super me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
Et operui in ieiunio animam meam: et factum est in opprobrium mihi.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
Et posui vestimentum meum cilicium: et factus sum illis in parabolam.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Adversum me loquebantur qui sedebant in porta: et in me psallebant qui bibebant vinum.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Ego vero orationem meam ad te Domine: tempus beneplaciti Deus. In multitudine misericordiæ tuæ exaudi me, in veritate salutis tuæ:
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Eripe me de luto, ut non infigar: libera me ab iis, qui oderunt me, et de profundis aquarum.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Non me demergat tempestas aquæ, neque absorbeat me profundum: neque urgeat super me puteus os suum.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Exaudi me Domine, quoniam benigna est misericordia tua: secundum multitudinem miserationum tuarum respice in me.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Et ne avertas faciem tuam a puero tuo: quoniam tribulor, velociter exaudi me.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Intende animæ meæ, et libera eam: propter inimicos meos eripe me.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Tu scis improperium meum, et confusionem meam, et reverentiam meam.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
In conspectu tuo sunt omnes qui tribulant me, improperium expectavit cor meum et miseriam. Et sustinui qui simul contristaretur, et non fuit: et qui consolaretur, et non inveni.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Et dederunt in escam meam fel: et in siti mea potaverunt me aceto.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Fiat mensa eorum coram ipsis in laqueum, et in retributiones, et in scandalum.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Obscurentur oculi eorum ne videant: et dorsum eorum semper incurva.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Effunde super eos iram tuam: et furor iræ tuæ comprehendat eos.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Fiat habitatio eorum deserta: et in tabernaculis eorum non sit qui inhabitet.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Quoniam quem tu percussisti, persecuti sunt: et super dolorem vulnerum meorum addiderunt.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Appone iniquitatem super iniquitatem eorum: et non intrent in iustitiam tuam.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Deleantur de Libro viventium: et cum iustis non scribantur.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Ego sum pauper et dolens: salus tua Deus suscepit me.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Laudabo nomen Dei cum cantico: et magnificabo eum in laude:
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Et placebit Deo super vitulum novellum: cornua producentem et ungulas.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Videant pauperes et lætentur: quærite Deum, et vivet anima vestra:
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Quoniam exaudivit pauperes Dominus: et vinctos suos non despexit.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Laudent illum cæli et terra, mare, et omnia reptilia in eis.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Quoniam Deus salvam faciet Sion: et ædificabuntur civitates Iuda. Et inhabitabunt ibi, et hereditate acquirent eam.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
Et semen servorum eius possidebit eam, et qui diligunt nomen eius, habitabunt in ea.
