תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
Dem Vorsänger. Nach [der Singweise] «Lilien». Von David. O Gott, hilf mir; denn das Wasser geht mir bis an die Seele!
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
Ich versinke in tiefem Schlamm und habe keinen Stand, ich bin in tiefes Wasser geraten, und die Flut will mich überströmen;
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
ich bin müde von meinem Schreien, meine Kehle ist vertrocknet, ich habe mir die Augen ausgeweint im Harren auf meinen Gott.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Derer, die mich ohne Ursache hassen, sind mehr als Haare auf meinem Haupt; meine Feinde, die mich mit Lügen vernichten wollen, sind stark; was ich nicht geraubt habe, das soll ich erstatten!
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
O Gott, du kennst meine Torheit, und meine Schulden sind dir nicht verborgen.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Laß nicht zuschanden werden an mir, die deiner harren, o Gott; HERR der Heerscharen; laß nicht meinethalben beschämt werden, die dich suchen, Gott Israels!
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Denn um deinetwillen trage ich Schmach und bedeckt Schande mein Angesicht.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
Ich bin fremd geworden meinen Brüdern und unbekannt den Söhnen meiner Mutter;
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
denn der Eifer um dein Haus hat mich gefressen, und die Schmähungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
Als meine Seele fastete und weinte, wurde ich deshalb beschimpft;
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
und als ich mich mit einem Sack kleidete, haben sie mich zum Sprichwort gemacht.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Die im Tor herumsitzen, schwatzen von mir, und die Zecher pfeifen mich aus.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Ich aber bete, HERR, zu dir zur angenehmen Zeit; antworte mir, o Gott, nach deiner großen Gnade mit deinem wahren Heil!
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Reiße mich aus dem Schlamm, daß ich nicht versinke; möchte ich doch errettet werden von meinen Hassern und aus den tiefen Wassern,
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
daß mich die Wasserflut nicht überströme und mich die Tiefe nicht verschlinge, noch die Zisterne sich über mir schließe.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Erhöre mich, HERR; denn deine Gnade ist freundlich; wende dich zu mir nach deiner großen Barmherzigkeit
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
und verbirg dein Angesicht nicht vor deinem Knecht; denn mir ist angst, erhöre mich bald!
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Nahe dich meiner Seele, erlöse sie; um meiner Feinde willen befreie mich!
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Du weißt, was für Schimpf, für Schande und Schmach mir angetan wird; meine Widersacher sind alle vor dir.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Die Schmach hat mir das Herz gebrochen, daß ich krank geworden bin; ich wartete auf Mitleid, aber da war keines, und auf Tröster, aber ich fand sie nicht.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Und sie taten Galle in meine Speise und tränkten mich mit Essig in meinem Durst.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Ihr Tisch vor ihnen müsse zur Schlinge werden und den Sorglosen zum Fallstrick!
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Ihre Augen sollen so finster werden, daß sie nicht mehr sehen, und ihre Lenden sollen allezeit wanken.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Gieße deinen Grimm über sie aus, und die Glut deines Zorns erfasse sie;
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
ihre Wohnstätte müsse verwüstet werden, und in ihren Zelten wohne niemand mehr!
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Denn sie verfolgen den, welchen du geschlagen hast, und vermehren die Schmerzen deiner Verwundeten.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Rechne ihnen um so mehr Schulden zu und laß sie nicht kommen zu deiner Gerechtigkeit!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Tilge sie aus dem Buche der Lebendigen; sie sollen nicht mit den Gerechten eingeschrieben werden!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Ich aber bin elend und krank; dein Heil, o Gott, richte mich auf!
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Ich will den Namen Gottes rühmen mit einem Lied und ihn erheben mit Lobgesang.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Das wird dem HERRN angenehmer sein als ein Stier, als ein Farre, der Hörner und Klauen hat!
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Wenn das die Elenden sehen, werden sie sich freuen. Ihr, die ihr Gott suchet, euer Herz soll aufleben!
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Denn der HERR hört auf die Armen und verachtet seine Gebundenen nicht.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Himmel und Erde sollen ihn rühmen, das Meer und alles, was sich darin regt!
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Denn Gott wird Zion retten und die Städte Judas bauen, und man wird daselbst wohnen und sie besitzen;
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
und der Same seiner Knechte wird sie ererben, und die seinen Namen lieben, werden darin wohnen.
