תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
Dem Musikmeister, nach “Lilien”. Von David. Hilf mir, o Gott, denn das Wasser geht mir bis an die Seele!
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
Ich versinke im tiefen Schlamme, wo kein Grund ist; in Wassertiefen bin ich geraten, und die Flut hat mich überströmt.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
Ich habe mich müde geschrieen, meine Kehle ist ausgedörrt; meine Augen verschmachten vom Harren auf meinen Gott.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Derer, die mich ohne Ursach hassen, sind mehr, als der Haare auf meinem Haupte; zahlreicher als meine Gebeine sind, die mich grundlos befeinden. Was ich nicht geraubt habe, soll ich erstatten.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
Gott, du kennst meine Thorheit, und meine Verschuldungen sind dir nicht verborgen.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Laß in mir nicht zu Schanden werden, die auf dich harren, o Herr, Jahwe der Heerscharen; laß in mir nicht beschämt werden, die dich suchen, Gott Israels!
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Denn um deinetwillen trage ich Schmach, bedeckt Schande mein Angesicht.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
Ich bin meinen Brüdern fremd geworden und unbekannt den Söhnen meiner Mutter.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
Denn der Eifer um dein Haus hat mich gefressen, und die Schmähungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
Ich kasteite durch Fasten meine Seele, und das ward mir zur Schmach.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
Ich machte ein härenes Gewand zu meinem Kleid und ward ihnen zum Gespött.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Es reden über mich, die im Thore sitzen, und das Saitenspiel der Würzweinzecher.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Ich aber bete zu dir, Jahwe, zur wohlgefälligen Zeit; o Gott, nach deiner großen Gnade erhöre mich mit deiner treuen Hilfe!
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Errette mich aus dem Schlamme, daß ich nicht versinke; laß mich errettet werden von denen, die mich hassen, und aus Wassertiefen!
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Laß die Wasserflut mich nicht überströmen und die Tiefe mich nicht verschlingen, noch den Brunnen seinen Mund über mir schließen.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Erhöre mich, Jahwe, denn deine Gnade ist köstlich; wende dich zu mir nach deiner großen Barmherzigkeit.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Und verbirg dein Antlitz nicht vor deinem Knechte; denn mir ist angst: eilend erhöre mich!
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Nahe dich meiner Seele, erlöse sie; um meiner Feinde willen befreie mich!
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Du kennst meine Schmach und Schande und Beschimpfung; alle meine Dränger sind dir bewußt.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Die Schmach bricht mir das Herz, so daß ich verzweifle; ich wartete auf Mitleid, aber da war keines, und auf Tröster, aber ich fand sie nicht.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Sie gaben mir Galle zur Speise, und als mich dürstete, tränkten sie mich mit Essig.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Möge ihr Tisch vor ihnen zur Schlinge und den Sicheren zum Fallstricke werden.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Mögen ihre Augen sich verfinstern, daß sie nicht sehen, und ihre Hüften laß beständig wanken.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Gieße deinen Grimm über sie aus, und die Glut deines Zorns erreiche sie.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Möge ihr Lager wüste werden, und kein Bewohner in ihren Zelten sein.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Denn, den du selbst geschlagen hast, verfolgen sie und erzählen von dem Schmerze deiner Verwundeten.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Füge Verschuldung zu ihrer Verschuldung und laß sie nicht zu Gerechtigkeit vor dir gelangen.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Sie müssen ausgelöscht werden aus dem Buche der Lebendigen und dürfen nicht aufgeschrieben werden mit den Frommen.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Ich aber bin elend und voller Schmerzen; deine Hilfe, o Gott, wird mich erhöhen.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Ich will den Namen Gottes durch Lieder preisen und ihn verherrlichen mit Lobgesang.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Das wird Jahwe besser gefallen als ein Stier, ein Farre mit Hörnern und Klauen.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Die Gebeugten sehen's, freuen sich; die ihr Gott sucht, euer Herz lebe auf!
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Denn Jahwe hört auf die Armen und verachtet seine Gefangenen nicht.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Himmel und Erde müssen ihn preisen, das Meer und alles, was sich darin tummelt.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Denn Gott wird Zion helfen und die Städte Judas aufbauen, und man wird sich daselbst niederlassen und sie in Besitz nehmen.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
Und die Nachkommen seiner Knechte werden sie zum Erbe erhalten, und die seinen Namen lieben, werden darin wohnen.
