תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
Dem Vorsänger, nach Schoschannim. Von David. Rette mich, o Gott! Denn die Wasser sind bis an die Seele gekommen.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
Ich bin versunken in tiefen Schlamm, und kein Grund ist da; in Wassertiefen bin ich gekommen, und die Flut überströmt mich.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
Ich bin müde vom Rufen, entzündet ist meine Kehle; meine Augen schwinden hin, harrend auf meinen Gott.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Mehr als die Haare meines Hauptes sind derer, die ohne Ursache mich hassen; mächtig sind meine Vertilger, die ohne Grund mir feind sind; was ich nicht geraubt habe, muß ich alsdann erstatten.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
Du, o Gott, weißt um meine Torheit, und meine Vergehungen sind dir nicht verborgen.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Laß nicht durch mich beschämt werden, die auf dich harren, Herr, Jehova der Heerscharen! Laß nicht durch mich zu Schanden werden, die dich suchen, Gott Israels!
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Denn deinetwegen trage ich Hohn, hat Schande bedeckt mein Antlitz.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
Entfremdet bin ich meinen Brüdern, und ein Fremdling geworden den Söhnen meiner Mutter.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
Denn der Eifer um dein Haus hat mich verzehrt, und die Schmähungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
Als ich weinte, und meine Seele im Fasten war, da wurde es mir zu Schmähungen;
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
als ich mich in Sacktuch kleidete, da ward ich ihnen zum Sprichwort.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Die im Tore sitzen, reden über mich, und ich bin das Saitenspiel der Zecher.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Ich aber, mein Gebet ist zu dir, Jehova, zur Zeit der Annehmung. O Gott, nach der Größe deiner Güte, erhöre mich nach der Wahrheit deines Heils!
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Ziehe mich heraus aus dem Schlamm, daß ich nicht versinke! Laß mich errettet werden von meinen Hassern und aus den Wassertiefen!
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Laß die Flut der Wasser mich nicht überströmen, und die Tiefe mich nicht verschlingen; und laß die Grube ihren Mund nicht über mir verschließen!
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Erhöre mich, Jehova! Denn gut ist deine Güte; wende dich zu mir nach der Größe deiner Erbarmungen!
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Und verbirg dein Angesicht nicht vor deinem Knechte! Denn ich bin bedrängt; eilends erhöre mich!
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Nahe meiner Seele, erlöse sie; erlöse mich um meiner Feinde willen!
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Du, du kennst meinen Hohn und meine Schmach und meine Schande; vor dir sind alle meine Bedränger.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Der Hohn hat mein Herz gebrochen, und ich bin ganz elend; und ich habe auf Mitleiden gewartet, und da war keines, und auf Tröster, und ich habe keine gefunden.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Und sie gaben in meine Speise Galle, und in meinem Durst tränkten sie mich mit Essig.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Es werde zur Schlinge vor ihnen ihr Tisch, und ihnen, den Sorglosen, zum Fallstrick!
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Laß dunkel werden ihre Augen, daß sie nicht sehen; und laß beständig wanken ihre Lenden!
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Schütte über sie aus deinen Grimm, und deines Zornes Glut erreiche sie!
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Verwüstet sei ihre Wohnung, in ihren Zelten sei kein Bewohner!
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Denn den du geschlagen hast, haben sie verfolgt, und von dem Schmerze deiner Verwundeten erzählen sie.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Füge Ungerechtigkeit zu ihrer Ungerechtigkeit, und laß sie nicht kommen zu deiner Gerechtigkeit!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Laß sie ausgelöscht werden aus dem Buche des Lebens, und nicht eingeschrieben mit den Gerechten!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Ich aber bin elend, und mir ist wehe; deine Rettung, o Gott, setze mich in Sicherheit!
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Rühmen will ich den Namen Gottes im Liede, und ihn erheben mit Lob.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Und es wird Jehova wohlgefälliger sein als ein Stier, ein Farre mit Hörnern und gespaltenen Hufen.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Die Sanftmütigen werden es sehen, sie werden sich freuen; ihr, die ihr Gott suchet, es lebe euer Herz!
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Denn Jehova hört auf die Armen, und seine Gefangenen verachtet er nicht.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Ihn sollen loben Himmel und Erde, die Meere, und alles, was in ihnen wimmelt!
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Denn Gott wird Zion retten und die Städte Judas bauen; und sie werden daselbst wohnen und es besitzen.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
Und der Same seiner Knechte wird es erben; und die seinen Namen lieben, werden darin wohnen.
