תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
Dem Sangmeister, nach (der Weise von: ) "Lilien". Von David.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
Hilf mir, Elohim, / Denn die Wasser bedrohen mein Leben!
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
Versunken bin ich in tiefen Morast und kann nicht stehn; / Ich bin geraten in Wasserstrudel, es hat mich die Flut überströmt.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Ich bin müde vom Schrein, meine Kehle ist heiser; / Erloschen sind meine Augen, während ich harre auf meinen Gott.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
Zahlreicher als meines Hauptes Haare sind, die mich grundlos hassen. / Mächtig sind, die mich zu vernichten suchen, / Die mich mit Unrecht befeinden. / Was ich nicht geraubt, das soll ich erstatten!
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Elohim, du kennst meine Torheit, / Und mein Verschulden ist dir nicht verborgen.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Laß nicht in mir zuschanden werden, die auf dich harren, / Adonái Jahwe der Heerscharen (Herr)! / Laß nicht um meinetwillen in Schimpf geraten, / Die dich, Gott Israels, suchen!
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
Denn meinetwegen habe ich Schmach ertragen, / Hat Schande mein Antlitz bedeckt.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
Fremd bin ich meinen Brüdern geworden / Und unbekannt meiner Mutter Söhnen.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
Denn der Eifer um dein Haus hat mich verzehrt, / Und die Lästerungen derer, die dich schmähen, sind auf mich gefallen.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
Wenn ich weinte bei meinem Fasten, / So ward ich deshalb verhöhnt.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Und zog ich an ein härenes Kleid, / So trieben sie ihren Spott mit mir.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Die im Tore sitzen, schwatzen von mir, / Die Lieder der Zecher verhöhnen mich.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Ich aber, Jahwe, bete zu dir; nimm du es gnädig auf! / Antworte mir, Elohim, nach deiner großen Güte, / Nach deiner Treue, die Hilfe schenkt!
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Entreiß mich dem Schlamm, daß ich nicht versinke! / Von meinen Feinden errette mich, / Zieh mich aus den Wassertiefen!
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Laß mich die Fluten nicht überströmen, / Laß den Strudel mich nicht verschlingen, / Nicht schließe der Brunnen sich über mir!
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Erhöre mich, Jahwe; denn deine Huld ist köstlich; / Nach deinem großen Erbarmen kehr dich zu mir!
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Verbirg dein Antlitz nicht vor deinem Knechte! / Denn mir ist angst; antworte mir eilends!
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
O nahe du meiner Seele, erlöse sie, / Um meiner Feinde willen mache mich frei!
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Du weißt ja, daß Schmach und Schande und Schimpf mein Teil gewesen; / All meine Dränger sind dir bekannt.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Die Schmach hat mein Herz gebrochen: ich sieche dahin. / Ich dachte, Mitleid zu finden, doch nein! / Ich hoffte auf Tröster und fand sie nicht.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Vielmehr ward mir Gift in die Speise gemischt, / Mit Essig tränkte man mich in meinem Durst.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Ihr Tisch soll ihnen zur Schlinge werden, / Zum Fallstrick, während sie sorglos sind.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Ihre Augen sollen finster werden und nicht mehr sehn. / Ihre Hüften laß immerdar wanken!
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Gieß deinen Grimm auf sie aus, / Und deine Zornglut treffe sie!
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Ihr Lager soll wüste werden, / In ihren Zelten sei kein Bewohner!
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Denn den du geschlagen, verfolgen sie / Und erzählen von deiner Durchbohrten Schmerz.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Mehre du ihre Sündenschuld / Und laß sie dein Heil nicht erlangen!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Tilge sie aus dem Lebensbuch / Und mit den Frommen schreib sie nicht auf!
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Doch ich bin gebeugt und schmerzbeladen, / Deine Hilfe, Elohim, sie wird mich schützen.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Dann will ich den Namen Gottes im Liede rühmen / Und ihn mit Danken erheben.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Das wird Jahwe besser gefallen als Rinder, / Als Stiere mit Hörnern und Klauen.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Sehen das Dulder, so freuen sie sich. / Die ihr Gott sucht, euer Herz lebe auf!
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Denn Jahwe merkt auf die Armen, / Seine Gefangnen verachtet er nicht.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Es sollen ihn loben Himmel und Erde, / Die Meere und alles, was drinnen sich regt.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
Denn Elohim wird Zion helfen / Und bauen die Städte Judas, / Daß man dort wohne und sie besitze. Seiner Knechte Nachkommen werden sie erben; / Und die seinen Namen lieben, / Sollen darin ihre Wohnung haben.
