תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
Au maître-chantre. — De David. — Sur «Les lis». Sauve-moi, ô Dieu; Car les eaux menacent ma vie!
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
J'enfonce dans la fange d'un gouffre, Où je ne puis prendre pied. Je suis entré dans les eaux profondes; les flots me submergent.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
Je suis las de crier, ma gorge est desséchée; Mes yeux se consument à attendre mon Dieu.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Ceux qui me haïssent sans motif Sont plus nombreux que les cheveux de ma tête. Ils sont puissants, les ennemis Qui veulent injustement me détruire; Je dois restituer ce que je n'ai pas ravi!
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
Dieu, tu connais mes égarements. Et mes fautes ne te sont point cachées.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Qu'ils n'aient pas à rougir à cause de moi. Ceux qui se confient en toi, Seigneur, Éternel des armées! Qu'ils ne soient pas confus à mon sujet. Ceux qui te recherchent, Dieu d'Israël!
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Car c'est pour toi que je supporte l'opprobre, Et que la honte a couvert mon visage.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
Je suis devenu un étranger pour mes frères, Un inconnu pour les fils de ma mère!
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
Car le zèle de ta maison me dévore, Et les outrages de ceux qui t'outragent sont tombés sur moi.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
J'ai pleuré, j'ai jeûné. Et l'on m'en a fait un opprobre.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
J'ai pris un sac comme vêtement de deuil, Et je suis devenu leur risée.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Ceux qui sont assis à la porte de la ville parlent contre moi. Ceux qui boivent des liqueurs enivrantes Me raillent dans leurs chansons.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
Mais moi, je t'adresse ma prière, ô Éternel! Voici le moment favorable: Dieu, dans ta grande miséricorde. Réponds-moi, en m'accordant ton fidèle secours!
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Retire-moi du bourbier; Ne permets pas que j'y reste enfoncé. Délivre-moi de mes ennemis et des eaux profondes!
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Ne me laisse pas submerger par les flots en fureur, Ni engloutir par l'abîme, Et que le gouffre béant ne se referme pas sur moi.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Réponds-moi, ô Éternel; car ta grâce est bienfaisante. Dans tes compassions infinies, tourne-toi vers moi!
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Ne cache pas ta face à ton serviteur, Quand il est dans la détresse. Hâte-toi de me répondre!
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Approche-toi de mon âme et sauve-la; Délivre-moi, pour couvrir mes ennemis de confusion.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Toi, tu vois mon opprobre, ma honte, mon ignominie: Mes oppresseurs sont tous devant tes yeux.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Leurs outrages m'ont brisé le coeur, et je suis anéanti. J'attendais un ami qui eût pitié de moi, mais en vain; Des consolateurs, mais je n'en ai pas trouvé!
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
Mes adversaires mettent du fiel dans ma nourriture, Et pour apaiser ma soif, ils m'abreuvent de vinaigre.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Que la table, dressée devant eux, leur soit un piège, Un filet au sein de leur sécurité!
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Que leurs yeux s'obscurcissent et ne voient plus la lumière! Fais chanceler continuellement leurs pas!
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Répands sur eux ton indignation, Et que l'ardeur de ton courroux les atteigne!
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Que leur demeure soit déserte, Et que personne n'habite dans leurs tentes!
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
Car ils persécutent celui que tu as frappé; Ils se plaisent à railler les souffrances de ceux que tu as blessés.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Qu'ils commettent iniquités sur iniquités, Et qu'ils n'aient point de part à ton salut!
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Qu'ils soient effacés du livre de vie. Et qu'ils ne soient pas inscrits au nombre des justes!
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
Pour moi, je suis affligé et je souffre. Que ton secours, ô Dieu, soit pour moi une haute retraite!
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
Je louerai le nom de Dieu dans mes cantiques; Je le glorifierai dans mes actions de grâces;
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
Et cela sera plus agréable à l'Éternel Que le sacrifice d'un boeuf aux cornes et aux sabots vigoureux.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
Les humbles verront ma délivrance, et ils se réjouiront. Vous qui recherchez Dieu, que votre coeur revive!
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
Car l'Eternel écoute les misérables, Et il ne dédaigne point son peuple captif.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Que les cieux et la terre entonnent ses louanges. Ainsi que les mers et tout ce qui vit dans leurs eaux!
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
Car Dieu sauvera Sion et rebâtira les villes de Juda: Nos enfants viendront s'y établir. Et ils en posséderont le territoire.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
La postérité de ses serviteurs aura ce pays pour héritage; Ceux qui aiment son nom y établiront leur demeure.
