תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
To the chief Musician upon Shoshannim, [A Psalm] of David. Save me, O God; for the waters are come in to [my] soul.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
I sink in deep mire, where [there is] no standing: I am come into deep waters, where the floods overflow me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
I am weary of my crying: my throat is dried: my eyes fail while I wait for my God.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
They that hate me without a cause are more than the hairs of my head: they that would destroy me, [being] my enemies wrongfully, are mighty: then I restored [that] which I took not away.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
O God, thou knowest my foolishness; and my sins are not hid from thee.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Let not them that wait on thee, O LORD God of hosts, be ashamed for my sake: let not those that seek thee be confounded for my sake, O God of Israel.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Because for thy sake I have borne reproach; shame hath covered my face.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
I am become a stranger to my brethren, and an alien to my mother's children.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
For the zeal of thy house hath eaten me up; and the reproaches of them that reproached thee have fallen upon me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
When I wept, [and chastened] my soul with fasting, that was to my reproach.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
I made sackcloth also my garment; and I became a proverb to them.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
They that sit in the gate speak against me; and I [was] the song of the drunkards.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
But as for me, my prayer [is] to thee, O LORD, [in] an acceptable time: O God, in the multitude of thy mercy hear me, in the truth of thy salvation.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Deliver me out of the mire, and let me not sink: let me be delivered from them that hate me, and out of the deep waters.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Let not the water-flood overflow me, neither let the deep swallow me up, and let not the pit shut her mouth upon me.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Hear me, O LORD; for thy loving-kindness [is] good: turn to me according to the multitude of thy tender mercies.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
And hide not thy face from thy servant; for I am in trouble: hear me speedily.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Draw nigh to my soul, [and] redeem it: deliver me because of my enemies.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Thou hast known my reproach, and my shame, and my dishonor: my adversaries [are] all before thee.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Reproach hath broken my heart; and I am full of heaviness: and I looked [for some] to take pity, but [there was] none; and for comforters, but I found none.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
They gave me also gall for my food; and in my thirst they gave me vinegar to drink.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Let their table become a snare before them: and [that which should have been] for [their] welfare, [let it become] a trap.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Let their eyes be darkened, that they see not; and make their loins continually to shake.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Pour out thy indignation upon them, and let thy wrathful anger take hold of them.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Let their habitation be desolate; [and] let none dwell in their tents.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
For they persecute [him] whom thou hast smitten; and they talk to the grief of those whom thou hast wounded.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Add iniquity to their iniquity: and let them not come into thy righteousness.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Let them be blotted out of the book of the living, and not be written with the righteous.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
But I [am] poor and sorrowful: let thy salvation, O God, set me up on high.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
[This] also shall please the LORD better than an ox [or] bullock that hath horns and hoofs.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
The humble shall see [this], [and] be glad: and your heart shall live that seek God.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
For the LORD heareth the poor, and despiseth not his prisoners.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Let the heaven and earth praise him, the seas, and every thing that moveth therein.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
For God will save Zion, and will build the cities of Judah: that they may dwell there, and have it in possession.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
The seed also of his servants shall inherit it: and they that love his name shall dwell therein.
