תהילים 69
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
[For the Chief Musician. To the tune of "Lilies." By David.] Save me, God, for the waters have come up to my neck.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
I sink in deep mire, where there is no foothold. I have come into deep waters, where the floods overflow me.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
I am weary with my crying. My throat is dry. My eyes fail, looking for my God.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
Those who hate me without a cause are more than the hairs of my head. Those who want to cut me off, being my enemies wrongfully, are mighty. I have to restore what I did not take away.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
God, you know my foolishness. My sins aren't hidden from you.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Do not let those who wait for you be put to shame because of me, LORD of hosts. Do not let those who seek you be brought to dishonor through me, God of Israel.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
Because for your sake I suffer insults. Shame has covered my face.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
I have become a stranger to my brothers, a foreigner to my mother's children.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
For the zeal of your house consumes me. The insults of those who insult you have fallen on me.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
When I wept and I fasted, it brought me insults.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
When I made sackcloth my clothing, I became a byword to them.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
Those who sit in the gate talk about me. I am the song of the drunkards.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
But as for me, my prayer is to you, LORD, in an acceptable time. God, in the abundance of your loving kindness, answer me in the truth of your salvation.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Deliver me out of the mire, and do not let me sink. Let me be delivered from those who hate me, and out of the deep waters.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Do not let the flood waters overwhelm me, neither let the deep swallow me up. Do not let the pit shut its mouth on me.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Answer me, LORD, for your loving kindness is good. According to the multitude of your tender mercies, turn to me.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
Do not hide your face from your servant, for I am in distress. Answer me speedily.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Draw near to my soul, and redeem it. Ransom me because of my enemies.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
You know how I am insulted, and my shame, and my disgrace. My adversaries are all before you.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Insults have broken my heart, so that I am in despair. I looked for some to take pity, but there was none; for comforters, but I found none.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
They also gave me gall for my food. In my thirst, they gave me vinegar to drink.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Let their table before them become a snare, and a retribution, and a trap, and a stumbling block.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Let their eyes be darkened, so that they can't see, and make their backs weak continually.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Pour out your indignation on them. Let the fierceness of your anger overtake them.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Let their habitation be desolate, and let no one dwell in their tents.
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
For they persecute him whom you have wounded. They tell of the sorrow of those whom you have hurt.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Charge them with crime upon crime. Do not let them come into your righteousness.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Let them be blotted out of the Book of Life, and not be written with the righteous.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
But I am in pain and distress. Let your salvation, God, protect me.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
It will please the LORD better than an ox, or a bull that has horns and hoofs.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
The humble will see it and rejoice. You who seek after God, let your heart live.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
For the LORD hears the needy, and doesn't despise his captive people.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Let heaven and earth praise him; the seas, and everything that moves in them.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
For God will save Zion, and build the cities of Judah. They shall settle there, and own it.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
The children also of his servants shall inherit it. Those who love his name shall dwell in it.
