< תהילים 69 >
למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ | 1 |
To him that excelleth upon Shoshannim. A Psalme of David. Save mee, O God: for the waters are entred euen to my soule.
טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ | 2 |
I sticke fast in the deepe myre, where no staie is: I am come into deepe waters, and the streames runne ouer me.
יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ | 3 |
I am wearie of crying: my throte is drie: mine eyes faile, whiles I waite for my God.
רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ | 4 |
They that hate mee without a cause, are moe then the heares of mine heade: they that would destroy mee, and are mine enemies falsly, are mightie, so that I restored that which I tooke not.
אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ | 5 |
O God, thou knowest my foolishnesse, and my fautes are not hid from thee.
אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ | 6 |
Let not them that trust in thee, O Lord God of hostes, be ashamed for me: let not those that seeke thee, be confounded through mee, O God of Israel.
כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ | 7 |
For thy sake haue I suffred reproofe: shame hath couered my face.
מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ | 8 |
I am become a stranger vnto my brethren, euen an aliant vnto my mothers sonnes.
כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ | 9 |
For the zeale of thine house hath eaten mee, and the rebukes of them that rebuked thee, are fallen vpon me.
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ | 10 |
I wept and my soule fasted, but that was to my reproofe.
ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ | 11 |
I put on a sacke also: and I became a prouerbe vnto them.
ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ | 12 |
They that sate in the gate, spake of mee, and the drunkards sang of me.
ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ | 13 |
But Lord, I make my praier vnto thee in an acceptable time, euen in the multitude of thy mercie: O God, heare me in the trueth of thy saluation.
הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ | 14 |
Deliuer mee out of the myre, that I sinke not: let me be deliuered from them that hate me, and out of the deepe waters.
אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ | 15 |
Let not the water flood drowne mee, neither let the deepe swallowe me vp: and let not the pit shut her mouth vpon me.
ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ | 16 |
Heare me, O Lord, for thy louing kindnes is good: turne vnto me according to ye multitude of thy tender mercies.
ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ | 17 |
And hide not thy face from thy seruant, for I am in trouble: make haste and heare me.
קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ | 18 |
Draw neere vnto my soule and redeeme it: deliuer me because of mine enemies.
אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ | 19 |
Thou hast knowen my reproofe and my shame, and my dishonour: all mine aduersaries are before thee.
חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ | 20 |
Rebuke hath broken mine heart, and I am full of heauinesse, and I looked for some to haue pitie on me, but there was none: and for comforters, but I found none.
ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ | 21 |
For they gaue me gall in my meate, and in my thirst they gaue me vineger to drinke.
יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ | 22 |
Let their table be a snare before them, and their prosperitie their ruine.
תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ | 23 |
Let their eyes be blinded that they see not: and make their loynes alway to tremble.
שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ | 24 |
Powre out thine anger vpon them, and let thy wrathfull displeasure take them.
תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ | 25 |
Let their habitation be voide, and let none dwell in their tents.
כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ | 26 |
For they persecute him, whome thou hast smitten: and they adde vnto the sorrowe of them, whome thou hast wounded.
תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ | 27 |
Laie iniquitie vpon their iniquitie, and let them not come into thy righteousnesse.
ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ | 28 |
Let them be put out of the booke of life, neither let them be written with the righteous.
ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ | 29 |
When I am poore and in heauinesse, thine helpe, O God, shall exalt me.
אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ | 30 |
I will praise the Name of God with a song, and magnifie him with thankesgiuing.
ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ | 31 |
This also shall please the Lord better then a yong bullocke, that hath hornes and hoofes.
ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ | 32 |
The humble shall see this, and they that seeke God, shalbe glad, and your heart shall liue.
כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ | 33 |
For the Lord heareth the poore, and despiseth not his prisoners.
יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ | 34 |
Let heauen and earth praise him: the seas and all that moueth in them.
כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ | 35 |
For God will saue Zion, and builde the cities of Iudah, that men may dwell there and haue it in possession.
וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ | 36 |
The seede also of his seruants shall inherit it: and they that loue his name, shall dwel therein.