תהילים 69

1 למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃

For the end, [a Psalm] of David, for alternate [strains]. Save me, O God; for the waters have come in to my soul.

2 טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃

I am stuck fast in deep mire, and there is no standing: I am come in to the depths of the sea, and a storm has overwhelmed me.

3 יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃

I am weary [of] crying, my throat has become hoarse; mine eyes have failed by my waiting on my God.

4 רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃

They that hate me without a cause are more than the hairs of my head: my enemies that persecute me unrighteously are strengthened: then I restored that which I took not away.

5 אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃

O God, you know my foolishness; and my transgressions are not hidden from you.

6 אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃

Let not them that wait on you, O Lord of hosts, be ashamed on my account: let not them that seek you, be ashamed on my account, O God of Israel.

7 כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃

For I have suffered reproach for your sake; shame has covered my face.

8 מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃

I became strange to my brethren, and a stranger to my mother's children.

9 כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

For the zeal of your house has eaten me up; and the reproaches of them that reproached you are fallen upon me.

10 ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃

And I bowed down my soul with fasting, and that was made my reproach.

11 ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃

And I put on sackcloth for my covering; and I became a proverb to them.

12 ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃

They that sit in the gate talked against me, and they that drank wine sang against me.

13 ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃

But I [will cry] to you, O Lord, in my prayer; O God, it is a propitious time: in the multitude of your mercy hear me, in the truth of your salvation.

14 הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃

Save me from the mire, that I stick not [in it]: let me be delivered from them that hate me, and from the deep waters.

15 אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃

Let not the waterflood drown me, nor let the deep swallow me up; neither let the well shut its mouth upon me.

16 ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃

Hear me, O Lord; for your mercy is good: according to the multitude of your compassions look upon me.

17 ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃

And turn not away your face from your servant; for I am afflicted: hear me speedily.

18 קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃

Draw near to my soul and redeem it: deliver me because of mine enemies.

19 אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃

For you know my reproach, and my shame, and my confusion; all that afflict me are before you.

20 חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃

My soul has waited for reproach and misery; and I waited for one to grieve with me, but there was none; and for one to comfort me, but I found none.

21 ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃

They gave [me] also gall for my food, and made me drink vinegar for my thirst.

22 יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃

Let their table before them be for a snare, and for a recompense, and for a stumbling block.

23 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

Let their eyes be darkened that they should not see; and bow down their back continually.

24 שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃

Pour out your wrath upon them, and let the fury of your anger take hold on them.

25 תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃

Let their habitation be made desolate; and let there be no inhabitant in their tents:

26 כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃

Because they persecuted him whom you have struck; and they have added to the grief of my wounds.

27 תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃

Add iniquity to their iniquity; and let them not come into your righteousness.

28 ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃

Let them be blotted out of the book of the living, and let them not be written with the righteous.

29 ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃

I am poor and sorrowful; but the salvation of your countenance has helped me.

30 אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃

I will praise the name of my God with a song, I will magnify him with praise;

31 ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃

and [this] shall please God more than a young calf having horns and hoofs.

32 ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃

Let the poor see and rejoice; seek the Lord diligently, and you shall live.

33 כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃

For the Lord hears the poor, and does not set at nothing his fettered ones.

34 יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃

Let the heavens and the earth raise him, the sea, and all things moving in them.

35 כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃

For God will save Sion, and the cities of Judea shall be built; and [men] shall dwell there, and inherit it.

36 וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃

And the seed of his servants shall possess it, and they that love his name shall dwell therein.