< תהילים 68 >
למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃ | 1 |
En Psalmvisa Davids, till att föresjunga. Gud stånde upp, att hans fiender måga förströdde varda, och de honom hata, fly för honom.
כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃ | 2 |
Fördrif dem, såsom en rök fördrifven varder; såsom vax försmälter för eld, så förgånge de ogudaktige för Gudi.
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה׃ | 3 |
Men de rättfärdige fröjde sig, och vare glade för Gudi, och fröjde sig af hjertat.
שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃ | 4 |
Sjunger Gudi, lofsjunger hans Namne; görer honom väg, som sakta framfar; han heter Herren; och glädjens för honom.
אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃ | 5 |
Den en fader är åt faderlösa, och en domare för enkom; han är Gud i sin helga boning;
אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃ | 6 |
En Gud, som dem ensammom gifver huset fullt med barn; den der fångar utförer i rättom tid, och låter de affälliga blifva i det torra.
אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה׃ | 7 |
Gud, då du utdrogst för ditt folk, då du gick i öknene; (Sela)
ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃ | 8 |
Då bäfvade jorden, och himlarna dröpo för denna Guden i Sinai; för Gudi, som Israels Gud är.
גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃ | 9 |
Men nu gifver du, Gud, ett nådeligit regn; och ditt arf, det torrt är, vederqvicker du;
חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃ | 10 |
Att din djur måga bo deruti. Gud, du vederqvicker de elända med dine godhet.
אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃ | 11 |
Herren gifver ordet, med en stor Evangelisters skara.
מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃ | 12 |
Konungarna för härarna äro med hvarannan vänner, och husäran utskifter rofvet.
אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃ | 13 |
När I liggen i markene, så glimmar det såsom dufvovingar, hvilke såsom silfver och guld glittra.
בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון׃ | 14 |
När den Allsmägtige allestäds ibland dem Konungar sätter, så varder klart, der mörkt är.
הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן׃ | 15 |
Guds berg är ett fruktsamt berg, ett stort och fruktsamt berg.
למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח׃ | 16 |
Hvi springen I, stor berg? Gud hafver lust till att bo på detta berget, och Herren blifver der ock evinnerliga.
רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃ | 17 |
Guds vagn är mång tusende tusend. Herren är ibland dem på det helga Sinai.
עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃ | 18 |
Du hafver farit upp i höjdena, och hafver fångat fängelset; du hafver undfått gåfvor för menniskorna; de affällige ock, att Herren Gud skall ändå likväl blifva der.
ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃ | 19 |
Lofvad vare Herren dagliga. Gud lägger oss ena bördo uppå; men han hjelper oss ock. (Sela)
האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃ | 20 |
Vi hafve en Gud, en Gud, den der hjelper, och Herran, Herran, den ifrå döden frälsar.
אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃ | 21 |
Men Gud skall sönderslå hufvudet på sina fiendar, samt med deras hjessa, som blifva i deras synder.
אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים׃ | 22 |
Dock säger Herren: Jag vill hemta somliga ibland de feta; utu hafsens djup vill jag somliga hemta.
למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃ | 23 |
Derföre skall din fot uti fiendernas blod färgad varda, och dine hundar skola det slicka.
ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש׃ | 24 |
Man ser, Gud, huru du går; huru du, min Gud och Konung, i helgedomenom går.
קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׃ | 25 |
De sångare gå framföre, der näst de spelmän, ibland pigor som slå på trummor.
במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃ | 26 |
Lofver Herran Gud i församlingomen, för Israels brunn.
שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי׃ | 27 |
Der är rådandes ibland dem den litsle BenJamin, Juda Förstar, med deras hopar, Sebulons Förstar, Naphthali Förstar.
צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃ | 28 |
Din Gud hafver upprättat ditt rike, det stärk, Gud, i oss; ty det är ditt verk.
מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי׃ | 29 |
För ditt tempels skull i Jerusalem, skola Konungar föra dig skänker.
גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃ | 30 |
Straffa djuret i rören, oxahoparna ibland deras kalfvar, de der drifva för penningars skull. Han förströr de folk, som gerna örliga.
יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃ | 31 |
De Förstar utur Egypten skola komma; Ethiopien skall utsträcka sina händer till Gud.
ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה׃ | 32 |
I Konungariken på jordene, sjunger Gudi; lofsjunger Herranom. (Sela)
לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז׃ | 33 |
Den der vistas i himmelen, allestädes af begynnelsen; si, han skall gifva sino dundre kraft.
תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים׃ | 34 |
Gifver Gudi magten; hans härlighet är i Israel, och hans magt i skyn.
נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים׃ | 35 |
Gud är underlig i sinom helgedom; han är Israels Gud, han skall gifva folkena magt och kraft. Lofvad vare Gud.