תהילים 68
| למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃ | 1 |
Til Sangmesteren, af David; en Psalme, en Sang.
| כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃ | 2 |
Gud staar op, hans Fjender adspredes, og de, som hade ham, fly for hans Ansigt.
| וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה׃ | 3 |
Som Røg driver bort, vil du bortdrive dem; som Voks smelter for Ild, skulle de ugudelige omkomme for Guds Ansigt.
| שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃ | 4 |
Men de retfærdige skulle glædes, de skulle fryde sig for Guds Ansigt og juble med Glæde.
| אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃ | 5 |
Synger for Gud, lovsynger hans Navn, baner Vej for ham, som farer frem igennem Ørkenen; Herren er hans Navn, og fryder eder for hans Ansigt.
| אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃ | 6 |
Faderløses Fader og Enkers Dommer er Gud i sin hellige Bolig.
| אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה׃ | 7 |
Gud lader de enlige bo i Huse, han udfører de bundne i Frihed; kun de genstridige bo i det fortørrede Land.
| ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃ | 8 |
Gud! da du drog ud foran dit Folk, da du skred frem gennem Ørkenen (Sela)
| גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃ | 9 |
Da bævede Jorden, og Himlene dryppede for Guds Ansigt, hint Sinaj! for Guds, Israels Guds Ansigt.
| חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃ | 10 |
En Regn af Gaver lod du strømme ned, o Gud! din Arv, som var træt, styrkede du.
| אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃ | 11 |
Din Hjord bosatte sig i Landet; du beredte det, Gud! for den elendige ved din Godhed.
| מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃ | 12 |
Herren lader. Ordet udgaa; de Kvinder, som bringe glad Budskab, ere en stor Hær.
| אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃ | 13 |
Hærskarernes Konger fly, de fly; og hun, som bor i Huset, uddeler Bytte.
| בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון׃ | 14 |
Naar I ligge mellem Foldene, er det som en Dues Vinger, skjulte med Sølv, og hvis Vingefjedre ere indsprængte med Guldets gyldengrønne Glans.
| הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן׃ | 15 |
Naar den Almægtige spreder Konger derudi, da falder der Sne paa Zalmon.
| למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח׃ | 16 |
Et Guds Bjerg er Basans Bjerg, et Bjerg med mange Tinder er Basans Bjerg.
| רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃ | 17 |
Hvorfor se I Bjerge med de mange Tinder med Avind til det Bjerg, som Gud havde Lyst at bo paa? ja, Herren vil bo derpaa evindelig.
| עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃ | 18 |
Guds Vogne ere to Gange ti Tusinde, tusinde Gange tusinde; Herren er iblandt dem som paa Sinaj i Hellighed.
| ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃ | 19 |
Du opfor i Højheden, du bortførte Fanger, du annammede Gaver iblandt Mennesker, ja, endog iblandt de genstridige, at du maa blive boende, o Herre, o Gud!
| האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃ | 20 |
Lovet være Herren fra Dag til Dag! lægger han os en Byrde paa, saa er Gud dog vor Frelse. (Sela)
| אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃ | 21 |
Vi have en Gud, som er en Gud til Frelse, og hos den Herre, Herre ere Udgange fra Døden.
| אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים׃ | 22 |
Men Gud skal knuse sine Fjenders Hoved, dens haarrige Isse, som vandrer frem i sin Skyld.
| למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃ | 23 |
Herren sagde: Jeg vil føre dem tilbage fra Basan, jeg vil føre dem tilbage fra Havets Dybheder,
| ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש׃ | 24 |
paa det din Fod maa vade i Blod, og dine Hundes Tunge faa sin Del af Fjenderne.
| קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׃ | 25 |
Gud! de saa dine Tog, min Guds, min Konges Tog i Hellighed.
| במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃ | 26 |
Foran gik Sangerne, bagefter de, som legede paa Strengeleg, midt imellem Pigerne, som sloge paa Tromme.
| שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי׃ | 27 |
Lover Gud i Forsamlingerne; lover Herren, I, som ere af Israels Kilde!
| צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃ | 28 |
Der er Benjamin, den lille, der herskede over dem, Judas Fyrster, som stenede dem, Sebulons Fyrster, Nafthalis Fyrster.
| מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי׃ | 29 |
Din Gud har befalet dig at være stærk; styrk, o Gud! det, du har gjort os.
| גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃ | 30 |
Fra dit Tempel i Jerusalem skulle Konger fremføre dig Gave.
| יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃ | 31 |
Skæld paa Dyret iblandt Rørene, de stærke Øksnes Hob med Folkekalvene, som nedkaste sig med Sølvstykker; han adspredte Folkene, som have Lyst til Strid.
| ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה׃ | 32 |
Fyrster skulle komme fra Ægypten; Morland skal hastelig udstrække sine Hænder til Gud.
| לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז׃ | 33 |
I Riger paa Jorden! synger for Gud, lovsynger Herren (Sela)
| תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים׃ | 34 |
ham, som farer i Himlenes Himle, som ere fra fordums Tid, se, han udgiver sin Røst, den mægtige Røst.
| נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים׃ | 35 |
Giver Gud Magten; hans Højhed er over Israel og hans Magt i Skyerne. Forfærdelig er du, o Gud! fra dine Helligdomme; Israels Gud, han giver Folket Kraft og Styrke; lovet være Gud!
