תהילים 66
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃ | 1 |
In finem. Canticum psalmi resurrectionis. [Jubilate Deo, omnis terra;
| זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃ | 2 |
psalmum dicite nomini ejus; date gloriam laudi ejus.
| אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃ | 3 |
Dicite Deo: Quam terribilia sunt opera tua, Domine! in multitudine virtutis tuæ mentientur tibi inimici tui.
| כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃ | 4 |
Omnis terra adoret te, et psallat tibi; psalmum dicat nomini tuo.
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃ | 5 |
Venite, et videte opera Dei: terribilis in consiliis super filios hominum.
| הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃ | 6 |
Qui convertit mare in aridam; in flumine pertransibunt pede: ibi lætabimur in ipso.
| משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃ | 7 |
Qui dominatur in virtute sua in æternum; oculi ejus super gentes respiciunt: qui exasperant non exaltentur in semetipsis.
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃ | 8 |
Benedicite, gentes, Deum nostrum, et auditam facite vocem laudis ejus:
| השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃ | 9 |
qui posuit animam meam ad vitam, et non dedit in commotionem pedes meos.
| כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃ | 10 |
Quoniam probasti nos, Deus; igne nos examinasti, sicut examinatur argentum.
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃ | 11 |
Induxisti nos in laqueum; posuisti tribulationes in dorso nostro;
| הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃ | 12 |
imposuisti homines super capita nostra. Transivimus per ignem et aquam, et eduxisti nos in refrigerium.
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃ | 13 |
Introibo in domum tuam in holocaustis; reddam tibi vota mea
| אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃ | 14 |
quæ distinxerunt labia mea: et locutum est os meum in tribulatione mea.
| עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃ | 15 |
Holocausta medullata offeram tibi, cum incenso arietum; offeram tibi boves cum hircis.
| לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃ | 16 |
Venite, audite, et narrabo, omnes qui timetis Deum, quanta fecit animæ meæ.
| אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃ | 17 |
Ad ipsum ore meo clamavi, et exaltavi sub lingua mea.
| און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃ | 18 |
Iniquitatem si aspexi in corde meo, non exaudiet Dominus.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃ | 19 |
Propterea exaudivit Deus, et attendit voci deprecationis meæ.
| ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃ | 20 |
Benedictus Deus, qui non amovit orationem meam, et misericordiam suam a me.]
