תהילים 66

1 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃

Ein Psalmlied, vorzusingen. Jauchzet Gott, alle Lande!

2 זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃

Lobsinget zu Ehren seinem Namen; rühmet ihn herrlich!

3 אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃

Sprechet zu Gott: “Wie wunderbar sind deine Werke! es wird deinen Feinden fehlen vor deiner großen Macht.

4 כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃

Alles Land bete dich an und lobsinge dir, lobsinge deinem Namen.” (Sela)

5 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃

Kommet her und sehet an die Werke Gottes, der so wunderbar ist in seinem Tun unter den Menschenkindern.

6 הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃

Er verwandelt das Meer ins Trockene, daß man zu Fuß über das Wasser ging; dort freuten wir uns sein.

7 משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃

Er herrscht mit seiner Gewalt ewiglich; seine Augen schauen auf die Völker. Die Abtrünnigen werden sich nicht erhöhen können. (Sela)

8 ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃

Lobet, ihr Völker, unsern Gott; lasset seinen Ruhm weit erschallen,

9 השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃

der unsre Seelen im Leben erhält und läßt unsre Füße nicht gleiten.

10 כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃

Denn, Gott, du hast uns versucht und geläutert wie das Silber geläutert wird;

11 הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃

du hast uns lassen in den Turm werfen; du hast auf unsere Lenden eine Last gelegt;

12 הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃

du hast Menschen lassen über unser Haupt fahren; wir sind in Feuer und Wasser gekommen: aber du hast uns ausgeführt und erquickt.

13 אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃

Darum will ich mit Brandopfern gehen in dein Haus und dir meine Gelübde bezahlen,

14 אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃

wie ich meine Lippen habe aufgetan und mein Mund geredet hat in meiner Not.

15 עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃

Ich will dir Brandopfer bringen von feisten Schafen samt dem Rauch von Widdern; ich will opfern Rinder mit Böcken. (Sela)

16 לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃

Kommet her, höret zu alle, die ihr Gott fürchtet; ich will erzählen, was er an meiner Seele getan hat.

17 אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃

Zu ihm rief ich mit meinem Munde, und pries ihn mit meiner Zunge.

18 און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃

Wo ich Unrechtes vorhätte in meinem Herzen, so würde der Herr nicht hören;

19 אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃

aber Gott hat mich erhört und gemerkt auf mein Flehen.

20 ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃

Gelobt sei Gott, der mein Gebet nicht verwirft noch seine Güte von mir wendet.