< תהילים 66 >
למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃ | 1 |
Přednímu z kantorů, píseň žalmu. Plésej Bohu všecka země.
זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃ | 2 |
Zpívejte žalmy k slávě jména jeho, ohlašujte slávu a chválu jeho.
אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃ | 3 |
Rcete Bohu: Jak hrozný jsi v skutcích svých! Pro velikost síly tvé lháti budou tobě nepřátelé tvoji.
כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃ | 4 |
Všecka země skláněti se tobě a prozpěvovati bude, žalmy zpívati bude jménu tvému. (Sélah)
לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃ | 5 |
Poďte a vizte skutky Boží, jak hrozný jest v správě při synech lidských.
הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃ | 6 |
Obrátil moře v suchost, řeku přešli nohou po suše, tuť jsme se veselili v něm.
משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃ | 7 |
Panuje v síle své nade vším světem, oči jeho spatřují národy, zpurní nebudou míti zniku. (Sélah)
ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃ | 8 |
Dobrořečte národové Bohu našemu, a ohlašujte hlas chvály jeho.
השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃ | 9 |
Zachoval při životu duši naši, aniž dopustil, aby se poklesla noha naše.
כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃ | 10 |
Nebo jsi nás zpruboval, ó Bože, přečistil jsi nás, tak jako přečištěno bývá stříbro.
הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃ | 11 |
Uvedl jsi nás byl do leči, krutě jsi bedra naše ssoužil,
הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃ | 12 |
Vsadils člověka na hlavu naši, vešli jsme byli do ohně i do vody, a však jsi nás vyvedl do rozvlažení.
אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃ | 13 |
A protož vejdu do domu tvého s zápalnými obětmi, a plniti tobě budu sliby své,
אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃ | 14 |
Kteréž vyřkli rtové moji, a vynesla ústa má, když jsem byl v ssoužení.
עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃ | 15 |
Zápaly tučných beranů obětovati budu tobě s kaděním, volů i kozlů nastrojím tobě. (Sélah)
לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃ | 16 |
Poďte, slyšte, a vypravovati budu, kteříž se koli bojíte Boha, co jest učinil duši mé.
אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃ | 17 |
Ústy svými k němu jsem volal, a vyvyšoval jsem ho jazykem svým.
און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃ | 18 |
Bychť byl patřil k nepravosti srdcem svým, nebyl by vyslyšel Pán.
אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃ | 19 |
Ale vyslyšelť Bůh, a pozoroval hlasu modlitby mé.
ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃ | 20 |
Požehnaný Bůh, kterýž neodstrčil modlitby mé, a milosrdenství svého ode mne neodjal.