תהילים 64

1 למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי׃

To the Chief Musician. A Melody of David. Hear, O God, my voice when I complain, From dread peril by the foe, wilt thou guard my life.

2 תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃

Wilt thou hide me, From the conclave of evil-doers, From the crowd of workers of iniquity.

3 אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃

Who have sharpened, like a sword, their tongue, Have made ready their arrow—a bitter word;

4 לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃

To shoot, in secret places, at the blameless one, Suddenly they shoot at him, and fear not.

5 יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃

They strengthen for them a wicked word, They talk of hiding snares, They have said, Who can see them?

6 יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃

They devise perverse things, They have completed the device well devised, Both the intent of each one, and the mind, are unsearchable.

7 וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃

Once let God have shot at them an arrow, Suddenly have appeared their own wounds!

8 ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃

When they were to have ruined another, their tongue smote themselves, All who observe them take flight.

9 וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו׃

Therefore have all men feared, —And have told the doing of God, And, his work, have considered.

10 ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב׃

The righteous man shall rejoice in Yahweh, and seek refuge in him, Then shall glory—all who are upright in heart.