< תהילים 64 >
למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי׃ | 1 |
Přednímu z kantorů, žalm Davidův. Slyš, ó Bože, hlas můj, když naříkám, před hrůzou nepřítele ostříhej života mého.
תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃ | 2 |
Skrej mne před úklady zlostníků, před zbouřením těch, kteříž páší nepravost,
אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃ | 3 |
Kteříž naostřili jako meč jazyk svůj, naměřili střelu svou, řeč přehořkou.
לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃ | 4 |
Aby stříleli z skrýší na upřímého; nenadále naň vystřelují, aniž se koho bojí.
יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃ | 5 |
Zatvrzují se ve zlém, smlouvají se, jak by poléci mohli osídla, a říkají: Kdo je spatří?
יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃ | 6 |
Vyhledávají snažně nešlechetnosti, hyneme od ran přelstivých; takť vnitřnost a srdce člověka hluboké jest.
וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃ | 7 |
Ale jakž Bůh vystřelí na ně prudkou střelu, poraženi budou.
ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃ | 8 |
A ku pádu je přivede vlastní jazyk jejich; vzdálí se jich každý, kdož by je viděl.
וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו׃ | 9 |
I budou se báti všickni lidé, a ohlašovati skutek Boží, a k srozumívání dílu jeho příčinu dadí.
ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב׃ | 10 |
Spravedlivý pak veseliti se bude v Hospodinu, a v něm doufati, anobrž chlubiti se budou všickni, kteříž jsou upřímého srdce.