< תהילים 63 >
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃ | 1 |
En salme av David, da han var i Juda ørken. Gud! Du er min Gud, jeg søker dig årle; min sjel tørster efter dig, mitt kjød lenges efter dig i et tørt og vansmektende land, hvor det ikke er vann.
כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃ | 2 |
Således har jeg skuet dig i helligdommen, idet jeg så din makt og din herlighet.
כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃ | 3 |
For din miskunnhet er bedre enn livet; mine leber priser dig.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃ | 4 |
Således vil jeg love dig mitt liv igjennem; i ditt navn vil jeg opløfte mine hender.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃ | 5 |
Min sjel skal bli mettet som av marg og fett, og med jublende leber skal min munn lovprise dig.
אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃ | 6 |
Når jeg kommer dig i hu på mitt leie, tenker jeg på dig gjennem nattevaktene.
כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃ | 7 |
For du har vært min hjelp, og under dine vingers skygge jubler jeg.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃ | 8 |
Min sjel henger ved dig; din høire hånd holder mig oppe.
והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃ | 9 |
Og de som står mig efter livet for å ødelegge det, de skal komme til jordens nederste dyp.
יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃ | 10 |
De skal gis sverdet i vold, bli til rov for rever.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃ | 11 |
Og kongen skal glede sig i Gud; hver den som sverger ved ham, skal prise sig lykkelig, for løgneres munn skal tilstoppes.