< תהילים 63 >

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃ 1
Psalmus David, cum esset in deserto Idumææ. [Deus, Deus meus, ad te de luce vigilo. Sitivit in te anima mea; quam multipliciter tibi caro mea!
כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃ 2
In terra deserta, et invia, et inaquosa, sic in sancto apparui tibi, ut viderem virtutem tuam et gloriam tuam.
כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃ 3
Quoniam melior est misericordia tua super vitas, labia mea laudabunt te.
כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃ 4
Sic benedicam te in vita mea, et in nomine tuo levabo manus meas.
כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃ 5
Sicut adipe et pinguedine repleatur anima mea, et labiis exsultationis laudabit os meum.
אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃ 6
Si memor fui tui super stratum meum, in matutinis meditabor in te.
כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃ 7
Quia fuisti adjutor meus, et in velamento alarum tuarum exsultabo.
דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃ 8
Adhæsit anima mea post te; me suscepit dextera tua.
והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃ 9
Ipsi vero in vanum quæsierunt animam meam: introibunt in inferiora terræ;
יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃ 10
tradentur in manus gladii: partes vulpium erunt.
והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃ 11
Rex vero lætabitur in Deo; laudabuntur omnes qui jurant in eo: quia obstructum est os loquentium iniqua.]

< תהילים 63 >