תהילים 63

1 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃

A Psalm of David, when he was in the wilderness of Idumea. O God, my God, I cry to you early; my soul has thirsted for you: how often has my flesh [longed] after you, in a barren and trackless and dry land!

2 כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃

Thus have I appeared before you in the sanctuary, that I might see your power and your glory.

3 כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃

For your mercy is better than life: my lips shall praise you.

4 כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃

Thus will I bless you during my life: I will lift up my hands in your name.

5 כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃

Let my soul be filled as with marrow and fatness; and [my] joyful lips shall praise your name.

6 אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃

Forasmuch as I have remembered you on my bed: in the early seasons I have meditated on you.

7 כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃

For you have been my helper, and in the shelter of your wings will I rejoice.

8 דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃

My soul has kept very close behind you: your right hand has upheld me.

9 והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃

But they vainly sought after my soul; they shall go into the lowest parts o the earth.

10 יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃

They shall be delivered up to the power of the sword; they shall be portions for foxes.

11 והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃

But the king shall rejoice in God; every one that swears by him shall be praised; for the mouth of them that speak unjust things has been stopped.