תהילים 63

1 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃

A Psalm of David, when he was in the desert of Idumea. O God, my God: to you, I keep vigil until first light. For you, my soul has thirsted, to you my body, in so many ways.

2 כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃

By a deserted land, both inaccessible and waterless, so I have appeared in the sanctuary before you, in order to behold your virtue and your glory.

3 כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃

For your mercy is better than life itself. It is you my lips will praise.

4 כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃

So will I bless you in my life, and I will lift up my hands in your name.

5 כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃

Let my soul be filled, as if with marrow and fatness; and my mouth will give praise with exultant lips.

6 אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃

When I have remembered you on my bed in the morning, I will meditate on you.

7 כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃

For you have been my helper. And I will exult under the cover of your wings.

8 דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃

My soul has clung close to you. Your right hand has supported me.

9 והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃

Truly, these ones have sought my soul in vain. They will enter into the lower parts of the earth.

10 יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃

They will be delivered into the hand of the sword. They will be the portions of foxes.

11 והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃

Truly, the king will rejoice in God: all those who swear by him will be praised, because the mouth of those who speak iniquity has been blocked.