תהילים 62

1 למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃

For the end, a Psalm of David for Idithun. Shall not my soul be subjected to God? for of him is my salvation.

2 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

For he is my God, and my saviour; my helper, I shall not be moved very much.

3 עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

How long will ye assault a man? ye are all slaughtering as with a bowed wall and a broken hedge.

4 אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃

They only took counsel to set at nought mine honour: I ran in thirst: with their mouth they blessed, but with their heart they cursed. (Pause)

5 אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃

Nevertheless do thou, my soul, be subjected to God; for of him [is] my patient hope.

6 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃

For he [is] my God and my Saviour; my helper, I shall not be moved.

7 על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃

In God [is] my salvation and my glory: [he is] the God of my help, and my hope is in God.

8 בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃

Hope in him, all ye congregation of the people; pour out your hearts before him, for God is our helper. (Pause)

9 אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

But the sons of men are vain; the sons of men are false, so as to be deceitful in the balances; they are all alike [formed] out of vanity.

10 אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

Trust not in unrighteousness, and lust not after robberies: if wealth should flow in, set not your heart upon it.

11 אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃

God has spoken once, [and] I have heard these two things, that power is of God;

12 ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃

and mercy is thine, O Lord; for thou wilt recompense every one according to his works.