< תהילים 62 >
למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃ | 1 |
Til Sangmesteren. Til Jedutun. En Salme af David.
אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃ | 2 |
Min Sjæl er Stille for Gud alene, min Frelse kommer fra ham;
עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃ | 3 |
ja, han er min Klippe, min Frelse, mit Værn, jeg skal ikke rokkes meget.
אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃ | 4 |
Hvor længe stormer I løs paa en Mand, — alle slaar I ham ned — som paa en hældende Væg, en faldende Mur?
אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃ | 5 |
Ja, de oplægger Raad om at styrte ham fra hans Højhed. De elsker Løgn, velsigner med Munden, men forbander i deres Indre. (Sela)
אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃ | 6 |
Vær stille hos Gud alene, min Sjæl, thi fra ham kommer mit Haab;
על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃ | 7 |
ja, han er min Klippe, min Frelse, mit Værn, jeg skal ikke rokkes.
בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃ | 8 |
Hos Gud er min Hjælp og min Ære, min stærke Klippe, min Tilflugt har jeg i Gud;
אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃ | 9 |
stol paa ham, al Folkets Forsamling, udøs for ham eders Hjerte, Gud er vor Tilflugt. (Sela)
אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃ | 10 |
Kun Tomhed er Mennesker, Mænd en Løgn, paa Vægtskaalen vipper de op, de er Tomhed til Hobe.
אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃ | 11 |
Forlad eder ikke paa Vold, lad jer ikke blænde af Ran; om Rigdommen vokser, agt ikke derpaa!
ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃ | 12 |
Een Gang talede Gud, to Gange hørte jeg det: at Magten er Guds, Og Miskundhed er hos dig, o Herre. Thi enhver gengælder du efter hans Gerning.