תהילים 62

1 למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃

Přednímu z kantorů Jedutunovi, žalm Davidův. Vždy předce k Bohu má se mlčelivě duše má, od něhoť jest spasení mé.

2 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

Vždyť předce on jest skála má, mé spasení, vysoký hrad můj, nepohnuť se škodlivě.

3 עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃

Až dokud zlé obmýšleti budete proti člověku? Všickni vy zahubeni budete, jako zed navážená a stěna nachýlená jste.

4 אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃

Však nic méně radí se o to, jak by jej odstrčili, aby nebyl vyvýšen; lež oblibují, ústy svými dobrořečí, ale u vnitřnosti své proklínají. (Sélah)

5 אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃

Vždy předce měj se k Bohu mlčelivě, duše má, nebo od něho jest očekávání mé.

6 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃

Onť jest zajisté skála má, mé spasení, vysoký hrad můj, nepohnuť se.

7 על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃

V Bohu jest spasení mé a sláva má; skála síly mé, doufání mé v Bohu jest.

8 בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃

Naději v něm skládejte všelikého času, ó lidé, vylévejte před oblíčejem jeho srdce vaše, Bůh útočiště naše. (Sélah)

9 אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃

Jistě žeť jsou marnost synové lidští, a synové mocných lživí. Budou-li spolu na váhu vloženi, lehčejší budou nežli marnost.

10 אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃

Nedoufejtež v utiskování, ani v loupeži, a nebývejte marní; statku přibývalo-li by, nepřikládejte srdce.

11 אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃

Jednou mluvil Bůh, dvakrát jsem to slyšel, že Boží jest moc,

12 ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃

A že tvé, Pane, jest milosrdenství, a že ty odplatíš jednomu každému podlé skutků jeho.