< תהילים 60 >
למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃ | 1 |
Ett gyldene klenodium Davids, till att föresjunga, om ett gyldene rosenspann, till att lära; Då han stridt hade med de Syrer i Mesopotamien, och med de Syrer af Zoba; då Joab omvände, och slog de Edomeer i saltdalenom, tolftusend. Gud, du som oss bortdrifvit och förstrött hafver, och vast vred, trösta oss igen.
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃ | 2 |
Du, som jordena hafver berört och remna låtit, hela hennes refvor, den så förfallen är.
הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃ | 3 |
Ty du hafver bevist dino folke ett hårdt ting; du hafver gifvit oss en dryck vin, att vi omkullfalla måste.
נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה׃ | 4 |
Men du hafver dock gifvit ett tecken dem som dig frukta; hvilket de uppreste, att de skulle säkre vara. (Sela)
למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו׃ | 5 |
På det dine vänner skola förlöste varda; så hjelp nu med dine högra hand, och hör oss.
אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃ | 6 |
Gud talar i sinom helgedom, dess gläder jag mig; och vill dela Sichem, och afmäta Succoths dal.
לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃ | 7 |
Gilead är min, min är Manasse; Ephraim är mins hufvuds magt; Juda är min Förste.
מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃ | 8 |
Moab är mitt tvättekar; mina skor sträcker jag utöfver Edom; Philistea fägnar mig.
מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃ | 9 |
Ho vill föra mig uti en fast stad? Ho leder mig intill Edom?
הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃ | 10 |
Skall icke du göra det, Gud, som oss bortdrifver; och icke utdrager, Gud, med vår här?
הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃ | 11 |
Skaffa oss bistånd i nödene; ty menniskors hjelp är fåfäng.
באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃ | 12 |
Med Gudi vilje vi mägtig ting göra; han skall underträda våra fiendar.