תהילים 60

1 למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃

Al Vencedor: sobre Susan-Hedut: Mictam de David, para enseñar. Cuando tuvo guerra contra Aram-Naharaim y contra Aram Sobat, y volvió Joab, e hirió a Edom en el valle de las salinas, matando doce mil. Oh Dios, tú nos has desechado, nos disipaste; te has airado: vuélvete a nosotros.

2 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃

Hiciste temblar la tierra, la abriste; sana sus quiebras, porque titubea.

3 הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃

Has hecho ver a tu pueblo duras cosas; nos hiciste beber el vino de temblor.

4 נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה׃

Has dado a los que te temen bandera que alcen por la verdad. (Selah)

5 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו׃

Para que se libren tus amados, salva con tu diestra, y óyeme.

6 אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃

Dios pronunció en santidad; yo me alegraré; partiré a Siquem, y mediré el valle de Sucot.

7 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃

Mío es Galaad, y mío es Manasés; y Efraín es la fortaleza de mi cabeza; Judá, mi legislador;

8 מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃

Moab, la vasija de mi lavatorio; sobre Edom echaré mi zapato; haz júbilo por razón de mí, oh Palestina.

9 מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃

¿Quién me llevará a la ciudad fortalecida? ¿Quién me llevará hasta Idumea?

10 הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃

Ciertamente, tú, oh Dios, que nos habías desechado; y tu, oh Dios, que no salías con nuestras armadas.

11 הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃

Danos socorro contra el enemigo, que vana es la salud de los hombres.

12 באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃

En Dios haremos ejército; y él hollará nuestros enemigos.