תהילים 60

1 למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃

For the end, for them that shall yet be changed; for an inscription by David for instruction, when he [had] burned Mesopotamia of Syria, and Syria Sobal, and Joab [had] returned and struck [in] the valley of salt twelve thousand. O God, you have rejected and destroyed us; you have been angry, yet have pitied us.

2 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃

You have shaken the earth, and troubled it; heal its breaches, for it has been shaken.

3 הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃

You have shown your people hard things: you has made us drink the wine of astonishment.

4 נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה׃

You have given a token to them that fear you, that they might flee from the bow. (Pause)

5 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו׃

That your beloved ones may be delivered; save with your right hand, and hear me.

6 אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃

God has spoken in his holiness; I will rejoice, and divide Sicima, and measure out the valley of tents.

7 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃

Galaad is mine, and Manasse is mine; and Ephraim is the strength of my head;

8 מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃

Judas is my king; Moab is the caldron of my hope; over Idumea will I stretch out my shoe; the Philistines have been subjected to me.

9 מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃

Who will lead me into the fortified city? who will guide me as far a Idumea?

10 הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃

Will not you, O God, who have cast us off? and will not you, O God, go forth with our forces?

11 הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃

Give us help from trouble: for vain is the deliverance of man.

12 באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃

In God will we do valiantly; and he shall bring to nothing them that harass us.