תהילים 59
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃ | 1 |
In finem, Ne disperdas, David in tituli inscriptionem, quando misit Saul, et custodivit domum eius, ut eum interficeret. Eripe me de inimicis meis Deus meus: et ab insurgentibus in me libera me.
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ | 2 |
Eripe me de operantibus iniquitatem: et de viris sanguinum salva me.
| כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃ | 3 |
Quia ecce ceperunt animam meam: irruerunt in me fortes.
| בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃ | 4 |
Neque iniquitas mea, neque peccatum meum Domine: sine iniquitate cucurri, et direxi.
| ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃ | 5 |
Exurge in occursum meum, et vide: et tu Domine Deus virtutum, Deus Israel, Intende ad visitandas omnes gentes: non miserearis omnibus, qui operantur iniquitatem.
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ | 6 |
Convertentur ad vesperam: et famem patientur ut canes, et circuibunt civitatem.
| הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃ | 7 |
Ecce loquentur in ore suo, et gladius in labiis eorum: quoniam quis audivit?
| ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ | 8 |
Et tu Domine deridebis eos: ad nihilum deduces omnes Gentes.
| עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ | 9 |
Fortitudinem meam ad te custodiam, quia Deus susceptor meus es:
| אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃ | 10 |
Deus meus misericordia eius præveniet me.
| אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃ | 11 |
Deus ostendet mihi super inimicos meos, ne occidas eos: nequando obliviscantur populi mei. Disperge illos in virtute tua: et depone eos protector meus Domine:
| חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃ | 12 |
Delictum oris eorum, sermonem labiorum ipsorum: et comprehendantur in superbia sua. Et de execratione et mendacio annuntiabuntur
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃ | 13 |
in consummatione: in ira consummationis, et non erunt. Et scient quia Deus dominabitur Iacob: et finium terræ.
| וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ | 14 |
Convertentur ad vesperam, et famem patientur ut canes: et circuibunt civitatem.
| המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃ | 15 |
Ipsi dispergentur ad manducandum: si vero non fuerint saturati, et murmurabunt.
| ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃ | 16 |
Ego autem cantabo fortitudinem tuam: et exultabo mane misericordiam tuam. Quia factus es susceptor meus, et refugium meum, in die tribulationis meæ.
| עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃ | 17 |
Adiutor meus tibi psallam, quia Deus susceptor meus es: Deus meus misericordia mea.
