תהילים 59
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃ | 1 |
In finem, ne disperdas. David in tituli inscriptionem, quando misit Saul et custodivit domum ejus ut eum interficeret. [Eripe me de inimicis meis, Deus meus, et ab insurgentibus in me libera me.
| הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ | 2 |
Eripe me de operantibus iniquitatem, et de viris sanguinum salva me.
| כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃ | 3 |
Quia ecce ceperunt animam meam; irruerunt in me fortes.
| בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃ | 4 |
Neque iniquitas mea, neque peccatum meum, Domine; sine iniquitate cucurri, et direxi.
| ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃ | 5 |
Exsurge in occursum meum, et vide: et tu, Domine Deus virtutum, Deus Israël, intende ad visitandas omnes gentes: non miserearis omnibus qui operantur iniquitatem.
| ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ | 6 |
Convertentur ad vesperam, et famem patientur ut canes: et circuibunt civitatem.
| הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃ | 7 |
Ecce loquentur in ore suo, et gladius in labiis eorum: quoniam quis audivit?
| ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ | 8 |
Et tu, Domine, deridebis eos; ad nihilum deduces omnes gentes.
| עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ | 9 |
Fortitudinem meam ad te custodiam, quia, Deus, susceptor meus es:
| אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃ | 10 |
Deus meus misericordia ejus præveniet me.
| אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃ | 11 |
Deus ostendet mihi super inimicos meos: ne occidas eos, nequando obliviscantur populi mei. Disperge illos in virtute tua, et depone eos, protector meus, Domine:
| חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃ | 12 |
delictum oris eorum, sermonem labiorum ipsorum; et comprehendantur in superbia sua. Et de execratione et mendacio annuntiabuntur
| כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃ | 13 |
in consummatione: in ira consummationis, et non erunt. Et scient quia Deus dominabitur Jacob, et finium terræ.
| וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ | 14 |
Convertentur ad vesperam, et famem patientur ut canes: et circuibunt civitatem.
| המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃ | 15 |
Ipsi dispergentur ad manducandum; si vero non fuerint saturati, et murmurabunt.
| ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃ | 16 |
Ego autem cantabo fortitudinem tuam, et exsultabo mane misericordiam tuam: quia factus es susceptor meus, et refugium meum in die tribulationis meæ.
| עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃ | 17 |
Adjutor meus, tibi psallam, quia Deus susceptor meus es; Deus meus, misericordia mea.]
