תהילים 57
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ | 1 |
Dem Sangmeister, nach (der Melodie des Liedes: ) "Verderbe nicht!" / Ein Gedicht Davids. Als er vor Saul in die Höhle floh.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ | 2 |
Sei mir gnädig, Elohim, sei mir gnädig! / Denn meine Seele sucht Zuflucht bei dir. / In deiner Flügel Schatten bin ich geborgen, / Bis das Verderben vorüber ist.
| ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ | 3 |
Ich rufe zu Elohim, dem Höchsten, / Zu El, der's für mich hinausführt.
| נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ | 4 |
Er sendet vom Himmel (sein Heil) und hilft mir. / Wenn mich mein Verfolger zum Kampf reizt, (Sela) Dann sendet Elohim seine Huld und Treu.
| רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ | 5 |
Ich muß unter Löwen weilen, / Unter Leuten ruhn, die Flammen sprühn, / Ihre Zähne sind Spieß und Pfeile, / Ihre Zungen ein scharfes Schwert.
| רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ | 6 |
Elohim, erheb dich über die Himmel, / Deine Herrlichkeit über alle Welt!
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ | 7 |
Sie hatten meinen Füßen ein Netz gestellt, / So daß meine Seele in Angst sich wand. / Sie höhlten vor mir eine Grube aus — / Und fallen nun selbst hinein. (Sela)
| עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ | 8 |
Mein Herz ist getrost, Elohim, mein Herz ist getrost; / Ich will singen und spielen.
| אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ | 9 |
Wach auf, mein Herz! / Wach auf, du Harfe und Zither! / Wecken will ich das Morgenrot.
| כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ | 10 |
Unter Völkern, Adonái, will ich dich preisen, / Dir singen unter den Leuten.
| רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ | 11 |
Denn groß bis zum Himmel ist deine Gnade, / Bis zu den Wolken reicht deine Treu. Elohim, erheb dich über die Himmel, / Deine Herrlichkeit über alle Welt!
