תהילים 57
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ | 1 |
Au chef de musique. Al-Tashkheth. De David. Mictam; quand il fuyait devant Saül, dans la caverne. Use de grâce envers moi, ô Dieu! use de grâce envers moi; car en toi mon âme se réfugie, et sous l’ombre de tes ailes je me réfugie, jusqu’à ce que les calamités soient passées.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ | 2 |
Je crierai au Dieu Très-haut, à Dieu qui mène [tout] à bonne fin pour moi.
| ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ | 3 |
Il a envoyé des cieux, et m’a sauvé; il a couvert de honte celui qui veut m’engloutir. (Sélah) Dieu a envoyé sa bonté et sa vérité.
| נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ | 4 |
Mon âme est au milieu de lions; je suis couché parmi ceux qui soufflent des flammes, – les fils des hommes, dont les dents sont des lances et des flèches, et la langue une épée aiguë.
| רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ | 5 |
Élève-toi, ô Dieu! au-dessus des cieux; que ta gloire soit au-dessus de toute la terre!
| רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ | 6 |
Ils ont préparé un filet pour mes pas, mon âme se courbait; ils ont creusé devant moi une fosse, ils sont tombés dedans. (Sélah)
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ | 7 |
Mon cœur est affermi, ô Dieu! mon cœur est affermi; je chanterai et je psalmodierai.
| עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ | 8 |
Éveille-toi, mon âme! Éveillez-vous, luth et harpe! Je m’éveillerai à l’aube du jour.
| אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ | 9 |
Je te célébrerai parmi les peuples, ô Seigneur! je chanterai tes louanges parmi les peuplades;
| כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ | 10 |
Car ta bonté est grande jusqu’aux cieux, et ta vérité jusqu’aux nues.
| רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ | 11 |
Élève-toi, ô Dieu! au-dessus des cieux; que ta gloire soit au-dessus de toute la terre!
