תהילים 57
| למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ | 1 |
Til Sangmesteren; „fordærv ikke‟; af David; „et gyldent Smykke‟; der han flyede fra Sauls Ansigt i Hulen.
| אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ | 2 |
Gud! vær mig naadig, vær mig naadig; thi min Sjæl forlader sig paa dig, og under dine Vingers Skygge søger jeg Ly, indtil al Ulykken er gaaet over.
| ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ | 3 |
Jeg vil raabe til Gud, den Højeste, til den Gud, som udfører min Sag.
| נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ | 4 |
Han skal sende fra Himmelen og frelse mig; den, som vilde opsluge mig, haaner. (Sela) Gud skal sende sin Miskundhed og sin Sandhed.
| רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ | 5 |
Min Sjæl er iblandt Løver, jeg maa ligge imellem dem, som sprude Ild, Menneskens Børn, hvis Tænder ere Spyd og Pile, og hvis Tunge er et skarpt Sværd.
| רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ | 6 |
Gud! ophøj dig over Himlene, din Ære være over al Jorden!
| נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ | 7 |
De stillede Garn for mine Trin, min Sjæl nedbøjede sig; de grove en Grav for mit Ansigt, de faldt selv midt i den. (Sela)
| עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ | 8 |
Gud! mit Hjerte er trøstigt, mit Hjerte er trøstigt; jeg vil synge og lege paa Harpe.
| אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ | 9 |
Vaagn op, min Ære! vaagn op, Psalter og Harpe! jeg vil vække Morgenrøden.
| כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ | 10 |
Herre! jeg vil takke dig iblandt Folkene; jeg vil lege paa Harpe for dig iblandt Folkestammer.
| רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ | 11 |
Thi din Miskundhed er stor indtil Himlene og din Sandhed indtil Skyerne. Gud! ophøj dig over Himlene, din Ære være over al Jorden.
