< תהילים 56 >
למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃ | 1 |
Ett gyldene klenodium Davids, till att föresjunga, om den dumba dufvona ibland de främmanda, då de Philisteer grepo honom i Gath. Gud, var mig nådelig, ty menniskor vilja nedersänka mig; dagliga strida de, och tränga mig.
שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃ | 2 |
Mine fiender nedersänka mig dagliga ty månge strida emot mig högmodeliga.
יום אירא אני אליך אבטח׃ | 3 |
När jag fruktar mig, så hoppas jag uppå dig.
באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃ | 4 |
Jag vill prisa Guds ord; på Gud vill jag hoppas, och intet frukta mig. Hvad skulle något kött göra mig?
כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃ | 5 |
Dagliga strida de emot min ord; alle deras tankar äro, att de må göra mig ondt.
יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃ | 6 |
De hålla tillhopa, och vakta, och taga vara uppå mina hälar, huru de mina själ gripa måga.
על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃ | 7 |
Hvad de ondt göra, det är allaredo tillgifvet ( säga de ). Gud störte sådana menniskor neder utan alla nåde.
נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׃ | 8 |
Räkna min flykt; fatta mina tårar uti din lägel; utan tvifvel räknar du dem.
אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי׃ | 9 |
Då måste mina fiender tillbakavända. När jag ropar, förmärker jag, att du min Gud äst.
באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר׃ | 10 |
Jag vill prisa Guds ord; Herrans ord vill jag prisa.
באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃ | 11 |
Uppå Gud hoppas jag, och fruktar mig intet; hvad kunna menniskor göra mig?
עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃ | 12 |
Jag hafver gjort dig löfte, Gud, att jag dig tacka vill.
כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים׃ | 13 |
Ty du hafver frälst mina själ ifrå döden, mina fötter ifrå fall; att jag må vandra för Gudi uti de lefvandes ljuse.