< תהילים 56 >

למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃ 1
Ett gyldene klenodium Davids, till att föresjunga, om den dumba dufvona ibland de främmanda, då de Philisteer grepo honom i Gath. Gud, var mig nådelig, ty menniskor vilja nedersänka mig; dagliga strida de, och tränga mig.
שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃ 2
Mine fiender nedersänka mig dagliga ty månge strida emot mig högmodeliga.
יום אירא אני אליך אבטח׃ 3
När jag fruktar mig, så hoppas jag uppå dig.
באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃ 4
Jag vill prisa Guds ord; på Gud vill jag hoppas, och intet frukta mig. Hvad skulle något kött göra mig?
כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃ 5
Dagliga strida de emot min ord; alle deras tankar äro, att de må göra mig ondt.
יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃ 6
De hålla tillhopa, och vakta, och taga vara uppå mina hälar, huru de mina själ gripa måga.
על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃ 7
Hvad de ondt göra, det är allaredo tillgifvet ( säga de ). Gud störte sådana menniskor neder utan alla nåde.
נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׃ 8
Räkna min flykt; fatta mina tårar uti din lägel; utan tvifvel räknar du dem.
אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי׃ 9
Då måste mina fiender tillbakavända. När jag ropar, förmärker jag, att du min Gud äst.
באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר׃ 10
Jag vill prisa Guds ord; Herrans ord vill jag prisa.
באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃ 11
Uppå Gud hoppas jag, och fruktar mig intet; hvad kunna menniskor göra mig?
עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃ 12
Jag hafver gjort dig löfte, Gud, att jag dig tacka vill.
כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים׃ 13
Ty du hafver frälst mina själ ifrå döden, mina fötter ifrå fall; att jag må vandra för Gudi uti de lefvandes ljuse.

< תהילים 56 >