תהילים 56

1 למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃

(Til sangmesteren. Al-jonat-elem-rehokim. Af David. En miktam, da filisterne greb ham i Gat.) Vær mig nådig Gud, thi Mennesker vil mig til livs, jeg trænges stadig af Stridsmænd;

2 שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃

mine Fjender vil mig stadig til Livs, thi mange strider bittert imod mig!

3 יום אירא אני אליך אבטח׃

Når jeg gribes af Frygt, vil jeg stole på dig,

4 באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃

og med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord. Jeg stoler på Gud, jeg frygter ikke, hvad kan Kød vel gøre mig?

5 כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃

De oplægger stadig Råd imod mig, alle deres Tanker går ud på ondt.

6 יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃

De flokker sig sammen, ligger på Lur, jeg har dem lige i Hælene, de står mig jo efter Livet.

7 על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃

Gengæld du dem det onde, stød Folkene ned i Vrede, o Gud!

8 נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׃

Selv har du talt mine Suk, i din Lædersæk har du gemt mine Tårer; de står jo i din Bog.

9 אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי׃

Da skal Fjenderne vige, den Dag jeg kalder; så meget ved jeg, at Gud er med mig.

10 באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר׃

Med Guds Hjælp skal jeg prise hans Ord, med HERRENs Hjælp skal jeg prise hans Ord.

11 באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃

Jeg stoler på Gud, jeg frygter ikke, hvad kan et Menneske gøre mig?

12 עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃

Jeg har Løfter til dig at indfri, o Gud, med Takofre vil jeg betale dig.

13 כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים׃

Thi fra Døden frier du min Sjæl, ja min Fod fra Fald, at jeg kan vandre for Guds Åsyn i Livets Lys.