תהילים 55

1 למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃

Eine Unterweisung Davids, vorzusingen auf Saitenspielen. Gott, höre mein Gebet und verbirg dich nicht vor meinem Flehen.

2 הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃

Merke auf mich und erhöre mich, wie ich so kläglich zage und heule,

3 מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃

daß der Feind so schreiet, und der Gottlose dränget; denn sie wollen mir einen Tück beweisen und sind mir heftig gram.

4 לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃

Mein Herz ängstet sich in meinem Leibe, und des Todes Furcht ist auf mich gefallen.

5 יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃

Furcht und Zittern ist mich ankommen, und Grauen hat mich überfallen.

6 ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃

Ich sprach: O, hätte ich Flügel wie Tauben, daß ich flöge und etwa bliebe!

7 הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃

Siehe, so wollt ich mich ferne weg machen und in der Wüste bleiben. (Sela)

8 אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃

Ich wollt eilen, daß ich entrönne vor dem Sturmwind und Wetter.

9 בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃

Mache ihre Zunge uneins, HERR, und laß sie untergehen; denn ich sehe Frevel und Hader in der Stadt.

10 יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃

Solches gehet Tag und Nacht um und um in ihren Mauern; es ist Mühe und Arbeit drinnen.

11 הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃

Schadentun regieret drinnen, Lügen und Trügen läßt nicht von ihrer Gasse.

12 כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃

Wenn mich doch mein Feind schändete, wollt ich's leiden, und wenn mir mein Hasser pochte, wollt ich mich vor ihm verbergen;

13 ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃

du aber bist mein Geselle, mein Pfleger und mein Verwandter,

14 אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃

die wir freundlich miteinander waren unter uns; wir wandelten im Hause Gottes zu Haufen.

15 ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ (Sheol h7585)

Der Tod übereile sie, und müssen lebendig in die Hölle fahren; denn es ist eitel Bosheit unter ihrem Haufen. (Sheol h7585)

16 אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃

Ich aber will zu Gott rufen, und der HERR wird mir helfen.

17 ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃

Des Abends, Morgens und Mittags will ich klagen und heulen, so wird er meine Stimme hören.

18 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃

Er erlöset meine Seele von denen, die an mich wollen, und schaffet ihr Ruhe; denn ihrer ist viel wider mich.

19 ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃

Gott wird hören und sie demütigen, der allwege bleibt. (Sela) Denn sie werden nicht anders und fürchten Gott nicht.

20 שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃

Denn sie legen ihre Hände an seine Friedsamen und entheiligen seinen Bund.

21 חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃

Ihr Mund ist glätter denn Butter und haben doch Krieg im Sinn; ihre Worte sind gelinder denn Öl und sind doch bloße Schwerter.

22 השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

Wirf dein Anliegen auf den HERRN! Der wird dich versorgen und wird den Gerechten nicht ewiglich in Unruhe lassen.

23 ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃