< תהילים 55 >
למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃ | 1 |
To the chief Musician. On stringed instruments: an instruction. Of David. Give ear to my prayer, O God; and hide not thyself from my supplication.
הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃ | 2 |
Attend unto me, and answer me: I wander about in my plaint, and I moan aloud,
מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃ | 3 |
Because of the voice of the enemy; because of the oppression of the wicked: for they cast iniquity upon me, and in anger they persecute me.
לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃ | 4 |
My heart is writhing within me, and the terrors of death are fallen upon me.
יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃ | 5 |
Fear and trembling are come upon me, and horror hath overwhelmed me.
ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃ | 6 |
And I said, Oh that I had wings like a dove! I would fly away, and be at rest;
הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃ | 7 |
Behold, I would flee afar off, I would lodge in the wilderness; (Selah)
אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃ | 8 |
I would hasten my escape from the stormy wind, from the tempest.
בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃ | 9 |
Swallow [them] up, Lord; divide their tongue: for I have seen violence and strife in the city.
יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃ | 10 |
Day and night they go about it upon the walls thereof; and iniquity and mischief are in the midst of it.
הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃ | 11 |
Perversities are in the midst thereof; and oppression and deceit depart not from its streets.
כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃ | 12 |
For it is not an enemy that hath reproached me — then could I have borne it; neither is it he that hateth me that hath magnified [himself] against me — then would I have hidden myself from him;
ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃ | 13 |
But it was thou, a man mine equal, mine intimate, my familiar friend. ...
אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃ | 14 |
We who held sweet intercourse together. To the house of God we walked amid the throng.
ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ (Sheol ) | 15 |
Let death seize upon them, let them go down alive into Sheol. For wickedness is in their dwellings, in their midst. (Sheol )
אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃ | 16 |
As for me, unto God will I call; and Jehovah will save me.
ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃ | 17 |
Evening, and morning, and at noon, will I pray and moan aloud; and he will hear my voice.
פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃ | 18 |
He hath redeemed my soul in peace from the battle against me: for there were many about me.
ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃ | 19 |
God will hear, and afflict them: he that is seated of old, (Selah) ...because there is no change in them, and they fear not God.
שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃ | 20 |
He hath put forth his hands against such as are at peace with him; he hath profaned his covenant.
חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃ | 21 |
Smooth were the milky [words] of his mouth, but his heart was war; his words were softer than oil, yet are they drawn swords.
השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃ | 22 |
Cast thy burden upon Jehovah, and he will sustain thee: he will never suffer the righteous to be moved.
ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃ | 23 |
And thou, O God, wilt bring them down into the pit of destruction: bloody and deceitful men shall not live out half their days. But as for me, I will confide in thee.