תהילים 53

1 למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃

To the Chief Musician. On Mahalath. A Psalm of Instruction, of David. The impious hath said in his heart, There is no God! They have acted corruptly, They have wrought abominable perversity, There is none that doeth good: —

2 אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

God, out of the heavens, looked down upon the sons of men, —To see whether there was one that showed wisdom, Enquiring after God.

3 כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

They all, have turned back, together have they become tainted, —There is none that doeth good, Not so much as, one!

4 הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃

Are the workers of iniquity, without knowledge? Devouring my people, [as] they devour food? Upon God, have they not called.

5 שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃

There have they been in great dread where no dread was, Because, God, hath scattered the bones of thy besieger, —Thou hast put [him] to shame, Because, God, had, rejected, them.

6 מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

Oh that, out of Zion, were granted the salvations of Israel! When God bringeth back the captives of his people, Jacob, shall exult, Israel, shall be glad.